שר התקשורת הזדעזע מהשלטים של "בנט צורר היהודים" שהם השתמשו בהפגנות ופנה באגרת אל אנשי הימין שכועסים:
"אני כותב את הדברים אחרי לילה של הרהורים על המדינה שלנו, בזמן חג המסמל את אחדות עם ישראל.
אמש בזמן שראש הממשלה בנט ואנוכי ביקרנו בעמותה ע"ש מייקל לוין לחיילים בודדים, הפגינו כמה עשרות תומכי נתניהו בכיכר רבין. בין השלטים שנשאו היו אמירות כמו "בנט צורר היהודים" וקריאות נגד שמאלנים.
אני יודע שרוב המתנגדים לממשלה (שזו זכותם המלאה, כך היא דמוקרטיה) לא מזדהים עם גסות הרוח והבורות הזו, שאיננה יודעת מהו צורר בעברית, או לא מכירה את ההיסטוריה של העם שלנו, אבל אני מודאג מהשתיקה. מחוסר המנהיגות מטעמים פוליטיים.
אני נמצא במרחב השיח הציבורי כבר כמה שנים. היו אמירות קשות נגד נתניהו ויש אמירות קשות נגד ראש הממשלה הנוכחי, אך תמיד ידעתי לעצור ולוודא שאנחנו לא עוברים לסדר היום לא על המילה בוגד, ולא משנה אם היא מגיעה מימין או משמאל, ובטח לא על שנאת חינם כזו נגד ראש הממשלה ומוסדות המדינה.
-
עוד באותו נושאלפיד מסכם 100 ימים לממשלה: "צועקים לעבר בנט 'בוגד' והוא מחייך"
22/09/21 21:03
הבעיה שלי היא התחושה שכעס על שינוי פוליטי מוביל לחוסר ממלכתיות ומשם לפוסט ציונות. הבלבול שבין מאבק בממשלה לבין מאבק במדינה ומוסדותיה. אני חושש שהוצאנו את היהודים מהגלות אבל לא את הגלות מהיהודים. השיח שלנו מתמלא בקריאות שהולכות ומקצינות. הרשתות מלאות באמירות שמהותן היא אבדן לגיטימציה למערכות השלטון, החוק והמשפט, בחוסר אמון במוסדות הבריאות ובמפקדי צה"ל שלנו.
זה מצב שלא יכול להמשך.
הממשלה הזאת הוקמה בזכות ולא בחסד. אני לא מרגיש צורך להתנצל בפניכם, תומכי ביבי, על דבר. הבטחתי אז, כשביבי עשה הכל כדי לפרק את ממשלת האחדות הקודמת, שנחליף אותו בראש ממשלה אחר מהימין, וכך עשינו.
לא האמנתי מעולם בממשלת "ימין צרה" שתממש את כל האידיאולגיה שלי. בעיני זה תמיד היה השקר הכי גדול שמכרו פה לאזרחי ישראל.
"ממשלת ימין" של הליכוד מימשה את ההתנתקות (בזכות אצבעו של נתניהו, 3 פעמים) ופינתה אלפי יהודים, "ממשלת ימין" של נתניהו שחררה מעל אלף מחבלים שהרגו יהודים, הקפיאה בנייה והעלימה את הריבונות שלנו בנגב, בגליל, ובערים המעורבות כפי שהיה במבצע שומר החומות.
כעת, אנחנו האחראים לתקן. לאסוף נשקים במגזר הערבי, להלחם בחוסר הריבונות ובאובדן ההרתעה, לתפקד באופן מקצועי כדי שיהיו תשתיות סיבים לכולם.
אני אחראי, אבל שאף אחד לא יספר לי סיפורי אימה על העתיד.
כל מה שצריך הוא להסתכל על מבחן התוצאה.
זכותכם לחשוב שעם כהונה נוספת לביבי המצב היה שונה מ- 12 השנים האחרונות. זכותי וזכות מיליוני ישראלים לחשוב אחרת.
אני מאמין באחדות כאידאל. תמיד. לא רק ככורח פוליטי. בעיני הממשלה הזאת היא הזדמנות גדולה לעסוק בדת ומדינה - בנושאים כמו כשרות, גיור ונישואים שלא ניתן היה לגעת בהם בממשלות החרדים והליכוד.
-
עוד באותו נושאסמוטריץ' תוקף: לא פופוליסט ודמגוג כמו בנט
23/09/21 20:18
תשתיות לחרדים.
גיוס למסלולי שירות לאומי לצד צבא ועוד.
אני מבין את החרדים שרוצים שליטה ברבנות, ואת מי שרצה שליטה במוקדי הכוח, מבין גם כאלה שהתאכזבו כי רצו רק ביבי.
עד כאן מדובר בויכוח פוליטי לגיטימי. אלא שהשיח גולש למקומות שדורשים מנהיגות ולא רק טוקבקיסטים.
אנשי הימין שהקימו את הממשלה הזאת עשו זאת מתוך אמונה גדולה במדינה ובעם הזה.
גדעון סער שהנהיג והביא את השינוי הפוליטי הכי גדול עשה זאת כי החליט שהגיע הזמן והנה עכשיו הוא נאלץ להסתובב עם אבטחה צמודה 24/7 בגלל איומים.
נפתלי בנט שבהחלטה אחת הוציא את ישראל מהבוץ הפוליטי ומנע מערכת בחירות נוספת.
כשהייתי אמש עם ראש הממשלה בנט לצד החיילים הבודדים, ראיתי אדם שכמוני מאמין במדינה הזאת בכל ליבו.
איש ימין, דתי לאומי שלא שם בני אדם במגירות על פי הכיפה שלהם.
ובעיקר ראיתי רגש.
מי ששירת בצבא ונלחם למען האדמה הזאת ואנשיה יש בו יסוד שאין אותו לאחרים. הפוליטיקה לא מקהה את הרגש הזה והמחויבות הזאת. אני יודע כי אני מרגיש את אותו הדבר.
חוץ מהחלפת ביבי, מה הסיבה שאנשים מבוגרים מקללים ראש ממשלה ושרים בישראל? האם מישהו מאיתנו הצביע בעד פינוי אלפי יהודים מבתיהם או בעד שחרור אלפי מחבלים? הקפאנו בנייה? ויתרנו על שטח?
התשובה היא לא.
לכן המסקנה היא שהשנאה לא קשורה במבחן התוצאה או ההיגיון אלא באמונה יוקדת. שבתאית. באדם אחד. בשם האמונה הזו אין בעיה להפוך את המילה "צורר" שיש לה משמעות ברורה בהיסטוריה שלנו, לחלק מעמדה פוליטית, לשנוא את שר המשפטים שעמדותיו הלאומיות עמדו במבחני עבר כמו ההתנתקות
ובשם האמונה הזאת אין בעיה לחזור לגלות ולשנוא את הצבא (למה צריך להתגייס?) את השב"כ (נגד יהודים) או את המשטרה והשופטים.
המדינה שלנו היא כל מה שהציונות חלמה עליו, כל מה שסבי וסבתותי חלמו עליהם – בית לאומי שהכל בו שלנו: הצבא והמשטרה, השופטים והפרקליטים.
בית שבו מתקיים הפולמוס היהודי, אך מתוך הבנה שאין לנו ארץ אחרת.
כן. צריך להתווכח. הלולב איננו אתרוג ואסור שיהיה, אבל אני לא מתכוון לתת לאיש, קומץ או המונים, לפגוע במימוש החלום על מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה וצודקת."