הבוקר (ג') פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה כינס פורום משפטנים, כדי לדון בתיקי נתניהו. מי שלא נקרא לפורום הוא פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" ומומחה למשפט חוקתי שבאופן מפתיע אומר לחדשות כיפה כי הוא "לא רואה בזה כל פסול".
"לגבי מראית העין זה כבר משהו אחר", מבהיר פרופ' הכהן, ומוסיף כי "בסך הכול יש בתהליך מעין זה משהו חיובי. כך, בכל הכרעה בעלת משמעות שרשות מבקשת לקבל, וקל וחומר כאשר מדובר ב"דיני נפשות" ובהחלטות גורליות. שמיעת מגוון דעות עשויה לטייב את ההחלטות ולבחינת נושאים שאפשר שמתחילה לא חשבו עליהם. דווקא משום כך אין לקיים פגישות מעין אלה בהסתר אלא להיפך: להפוך אותן שקופות וגלויות לעין כל. כל זאת כמובן כאשר מדובר בדיון בסוגיות העקרוניות ולא בחשיפת חומרים חקירה או מידע מדיונים פנימיים".
נשיא המרכז האקדמי "שער מדע ומשפט", טוען כי "כמו כל גוף גדול וביורוקרטי, גם הפרקליטות לא אחת שבויה בחלומה. אנשים שם טוחנים את הנושא במשך חודשים ושבויים בקונספציה שגיבשו לעצמם מבלי יכולת לראות תמיד את ה"אידך גיסא", הצד האחר, ולייחס לו את המשקל הראוי לו.
מנקודת מבט זו יש ברכה בכך שיועץ משפטי מבקש לשמוע גם אנשים מחוץ לפרקליטות, שמגיעים לדיון כלוח חלק, וטרם גיבשו דעה קדומה. העבירות שיוחסו לנתניהו לא היו סוד מדינה. ככל שאתה שומע יותר דעות ככה זווית הראייה שלך יותר רחבה. זה לא דבר פסול. רק לוודא שהנראות סביב זה לא תהיה מחשידה".
(היועמ"ש מנדלבליט מודיע על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה)
לו היית בפורום המשפטנים הזה, מה היית מייעץ?
"ברובד העקרוני, לאו דווקא במקרה הספציפי של נתניהו, אני סבור שראיית סיקור עיתונאי אובד, כעבירת שוחד חמורה ופלילית היא בעייתית ביותר. ולא מפני שאין בה טובת הנאה אלא מפני טיבה וטבעה של טובת ההנאה. עצם העמדה לדין על הדבר הזה אומרת שאפשר להעמיד לדין את כל הפוליטיקאים בישראל. אין פוליטיקאי שאין לו קשר עם עיתונאים והוא מעביר מידע עבור סיקור אוהד. זה שוחד? איפה הגבולות?. זה דבר מאוד בעייתי, מבחינת מהות".
פרופ' הכהן אומר כי אינו מכיר את חומר הראיות בשאר התיקים, ו"בניגוד לאחרים שירגישו בנוח לומר את דעתם, אני לא עושה את זה כשאני לא מכיר את החומר".
איך מנדלבליט יכול לקבל דעות של משפטנים בלי לחשוף את חומר הראיות של החקירה?
"הוא לא מקבל חוות דעת על חומרי החקירה, הוא בא לשאול שאלות עקרוניות, תיאורטיות, למשל: 'מה הם גבולות השוחד?', 'איפה הגבול עובר?' - אלה שאלות עקרוניות שלא קשורות לתיק מסוים או אדם מסוים. ברור שמנדלבליט לא שאל את זה סתם כך, אבל הדיון כשלעצמו הוא דיון חשוב. מדובר בדיני נפשות ובחיים של אנשים. כדי להחליט האם להגיש כתב אישום או לא, במיוחד כשמדובר בראש ממשלה, הוא רוצה לשמוע דעות של אנשים שלא נמצאים שם כל היום ועוסקים בנושא מבוקר עד ערב. אני לא חושב שזה פסול - זה אפילו חיובי".