פרופסור סיגל סדצקי מתפטרת: "ישראל נעה למקום מסוכן"

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות מודיעה כי היא מתפטרת מתפקידה. אך היא לא חוסכת את ביקורתה על הממשלה: "הגעתי למסקנה שבתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת - אין ביכולתי עוד לסייע"

חדשות כיפה חדשות כיפה 07/07/20 10:30 טו בתמוז התשפ

פרופסור סיגל סדצקי מתפטרת: "ישראל נעה למקום מסוכן"
פרופסור סיגל סדצקי, צילום: פלאש 90

דרמה במשרד הבריאות: ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופסור סיגל סדצקי, הודיעה הבוקר (ג') כי היא מתפטרת מתפקידה. סדצקי פירטה על פרישתה במכתב פתוח אותו פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה: "אתמול בבוקר הודעתי למנכ"ל חזי לוי על בקשתי לעזוב את תפקידי כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ואת התפקיד המרכזי שלקחתי בניהול מניעת התפשטות והכלת מגפת הקורונה בישראל".

סדצקי ממשיכה: "אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי למלא תפקיד משמעותי בחזית המאבק בהתפשטות מגפת הקורונה, ברגעים קריטיים למען מדינת ישראל ואזרחיה". אלא שהיא מסבירה מדוע בכל זאת בחרה לעזוב: "בשבועות האחרונים, ישראל נעה למקום מסוכן. הנתונים ומפת התחלואה הנוכחית והצפי לעתיד הקרוב מעידים על כך כאלף עדים. ישראל שנחלה הצלחה בהתמודדות עם הגל הראשון נפרדה ממדינות מובילות אחרות בכך שסטתה מהמדיניות שהן נקטו באמצעות שחרור מהיר מאוד של פעילויות חברתיות. לצערי המצאת הגלגל מחדש (ע"י פירוט כללי התו הסגול) לא צלחה. אבל, לאחר שדרך זו לא עבדה - שמספר החולים עולה, היה צריך לתקן -ומהר".

עוד כתבה בביקורתיות: "לצערי, למרות אין ספור דיונים ארוכים והתרעות מפורשות - זה לא קרה למעשה עד אתמול. לצערי, מזה מספר שבועות מצפן הטיפול במגיפה איבד כיוון. למרות התרעות שיטתיות וסדורות במערכות השונות, ובדיונים בפורומים שונים, אנו צופים בתסכול בשעון החול של ההזדמנויות הולך ואוזל. על רקע זה הגעתי למסקנה שבתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת - אין ביכולתי עוד לסייע להתמודדות אפקטיבית לבלימת התפשטות הנגיף". מנגד היא איננה זורקת את האחריות רק על הממשלה: "אינני טוענת כי אני חפה מטעויות - לעיתים איחרנו בהמלצות ולא תמיד הספקתי לטפל בכל הרשימה הדחופה המונחת על שולחני".

https://www.facebook.com/1797366849/posts/10214524383822156/?d=n

איך להתמודד מול המשבר על פי סדצקי

סדצקי מפרסמת גם פעולות ואמצעים יעילים ודחופים בהם יש לנקוט היום:

  • צמצום הדבקה אישי- המשך וחיזוק שמירה אישית קפדנית על עטית מסיכה, שמירה על מרחק 2 מטר והגינה אישית שהוכחו כיעילים במניעת הדבקות
  • מניעת התקהלויות (עד 20 איש בלבד) - אני מודעת, ואף מוטרדת, מהמחיר הכלכלי והחברתי הכרוך בצעד זה של ריחוק חברתי. אולם, מחיר זה הינו מוגבל יחסית לאלטרנטיבות, וחשוב יותר - יעילותו בעת התפרצות קהילתית גדולה. התקהלויות הן מקומות מועדים להדבקה ובהם קיים סיכון גבוה להעברת הנגיף בין מספר רב יחסית של אנשים. מניעת התקהלויות היא בעיני הגורם היחיד החשוב ביותר למניעת הדבקה לעת הזו. מעין "סגר מקומי ותחום" ש"עלותו" נמוכה יחסית ויעילותו גבוהה.
  • קיום פעילות חינוכית בקפסולות ובתנאי תו סגול מחמירים – כפי שציינתי לעיל, פתיחת מערכת החינוך תחילה בצורה מוגבלת (ראשית מאי) וכעבור שבועיים (17 במאי) בצורה גורפת (תוך שבירת 'מודל הקפסולות', שמירת מרחק 2 מטר ועטית מסיכה), גרמה לזינוק בחלקם היחסי של ילדים ובני נוער בהעברת הנגיף ובהתפשטות נרחבת של המגפה בישראל. לקיום מסגרות חינוך תפקיד מרכזי ביכולת לשמירה על המשק וחשיבותם רבה לילדינו. אולם, בהיעדר התאמה של אופן ההתנהלות במסגרות אלו לשגרת הקורונה, הופכים בתי הספר וגני הילדים כר פורה להדבקה ולהתפשטות הנגיף. ישראל פתחה את מסגרות החינוך בצורה מהירה ובהיקף גדול באופן ניכר מרוב מדינות העולם. ללא תנאים תואמים אין לפתוח את מערכות החינוך.
  • חזרה לשהייה בקפסולות בכל מסגרת אפשרית (עבודה, קשרים חברתיים וכו').
  • טיפול ממוקד לאיתור ובידוד חולים ומגעים - קטיעת שרשרת ההדבקה (ראו מטה).
  • טיפול באוכלוסיות מיוחדות- עדכון פעילות 'מגן אבות ואמהות' להגנה על הקשישים.
  • אכיפה נרחבת וקפדנית של הצעדים שצוינו לעיל, ובראשם עטית מסכה ומניע התקהלויות
  • תמיכה לוגיסטית באוכלוסיות מבודדות- במלוניות, תמיכה טכנית במבודדים וכו'.
  • המשך מדיניות סגירת הגבולות והגבלות בתנועה לפי הצורך.