הירי בנגמ"ש בימין לא מפסיק. מצד אחד עיתונאים שונים מהימין, ומהצד השני תומכיו של נתניהו והליכוד. החל מפתיחת משפטו של נתניהו, מדי יום, מתפתח ויכוח חדש ברשתות החברתיות בין תומכיו של ראש הממשלה, לימנים אחרים שתוקפים אותו.
והפעם, על רקע הפסקת שידור תכניתם של אראל סג"ל וקלמן ליבסקינד בתאגיד, תקף רן ברץ את הימין, והאשימו במניעת סגירת התאגיד, שלטענתו הוא גוף שידור מוטה וחד צדדי.
בתגובה כתב עמית סגל, "אחת לאיזה זמן מוגבל חוזר רן ברץ, לשעבר דוברו של נתניהו, לתחביבו הישן והמוכר: התגוללות על הציונות הדתית. הוא מונה את חטאיה באיטיות, מתענג על כל אחד מהם: חנופה לשמאל, קוצר ראות, היעדר מנהיגות".
אחת לאיזה זמן מוגבל חוזר רן ברץ, לשעבר דוברו של נתניהו, לתחביבו הישן והמוכר: התגוללות על הציונות הדתית. הוא מונה את חטאיה באיטיות, מתענג על כל אחד מהם: חנופה לשמאל, קוצר ראות, היעדר מנהיגות.
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) June 21, 2020
והוסיף, "השבת, במקור ראשון, שב ברץ לתחביבו. "התאגיד הוא דוגמה מרהיבה לכשלי הימין", כתב. "נתניהו לא רצה להקים את התאגיד ואמר זאת בפירוש, אבל בפועל לא הצליח למנוע. מדוע?" וכאן הוא מפרט אחד אחד את האחראים: איילת שקד, נפתלי בנט, קלמן ליבסקינד, חגי סגל וכמובן הח"מ".
"מי שקורא את כתב האישום של ברץ עלול להתרשם בטעות שהמצב היה כך: בוקר אחד קמה הציונות הדתית והחליטה להקים תאגיד שידור שכל העמדות הבכירות בו יאוישו בידי שמאלנים. בנימין נתניהו ורן ברץ נאבקו, אבל בנט, שקד, ליבסקינד והסגלים הכריעו אותם והקימו גוף שידור מוטה וחד צדדי.
ובכן, ברץ שוכח להזכיר שאת התאגיד הקים הליכוד. נתניהו עצמו הצביע בעד, אחר כך התחרט. כנראה צדק כשהתחרט. אבל הנה מה שנעלם מהטור: בשום שלב לא עמדה בפני הציבור הדילמה "תאגיד או כלום". בשנות הסערה שבתי פעמים רבות על עמדתי שהציבור לא צריך לממן תחנת טלויזיה, ממש כשם שאין עיתון ממשלתי", כתב סגל.
עוד הדגיש, "אולם נתניהו לא הצהיר מעולם על רצונו לסגור את השידור הציבורי. להפך: במקום התאגיד הוא הציע "לשקם את רשות השידור". תזכורת: מדובר בגוף מסואב, מושחת, חד צדדי, בעלות של מיליארד שקל בשנה וכמובן לאו בר שיקום.
ההתלבטות בזמן אמת הייתה: שידור ציבורי רקוב, שמאלני ויקר מאוד – או שידור ציבורי נקי, קצת יותר יעיל, וקצת יותר מאוזן. את כל זה ברץ לא מספר. האובססיה שלו לציונות הדתית משתלבת כאן עם הנחת הסלב המתמשכת שהוא עושה לבוס לשעבר שלו".
לסיום כתב סגל, "מודה באשמה: התקוות שתליתי בתאגיד נכזבו בחלקן הגדול. אבל בניגוד לברץ, אני לא מתגעגע לרשות השידור אפילו לרגע. אני כן קצת מתגעגע לברץ של פעם, שהיה מקפיד על עובדות".