"פסיקה לא אנושית תוביל לסוף האורתודוקסיה"

הרב שלמה ריסקין, שצפוי לפרוש בקיץ הקרוב מראשות אור תורה סטון, מסביר מה חסר לפוסקים של דורנו, מדוע הוא פמיניסט כל כך גדול, ועונה על השאלה האם מוסד הרבנות הראשית מיותר

עדי מאמו שוורץ משה ויסטוך ועדי מאמו שוורץ 30/03/18 07:45 יד בניסן התשעח

"פסיקה לא אנושית תוביל לסוף האורתודוקסיה"
מדוע הוא פמיניסט ומה הוא חושב על אופן הפסיקה השמרנית. הרב ריסקין, צילום: כיפה

"סבתא שלי הייתה ללא כל ספק ההשפעה הגדולה על חיי. היא הייתה בת של דיין. אשה מאוד מיוחדת שהקפידה על קלה כחמורה. היא מאוד רצתה ללמוד תורה וביקשה מאבא שלה שילמד אותה, אז היא למדה אתו הכל - תורה, משנה, גמרא. כשהייתי צעיר ביקרתי אותה בכל יום שישי בצהריים.

"התפללנו יחד והייתי מהופנט כיצד היא מדליקה נרות ומדברת עם הקב"ה כמו שאני מדבר אתכם. עשינו קבלת שבת, סעדנו את סעודת השבת, שרנו וגם למדנו ביחד. היא התחילה ללמד אותי מסכת ברכות. היה לה ש"ס שאביה קנה לה. היא הייתה הרבנית שלי בצעירותי. אני חשבתי שכל אשה שבאה מאירופה היא תלמידת חכם שיודעת ללמוד גמרא. נושא לימוד תורה לנשים שהוא כל כך בנפשי הגיע ממנה. אם אני 'קצת' פמיניסט זה בזכותה".

כך בעיניים בורקות מתאר הרב שלמה ריסקין (78) את סבתו מצד אמו, בזמן שביקר אותה כילד בן 10 בשנות ה-40 בארה"ב. תלמיד הישיבה הצעיר היה הנסיך של חיה בלה והמזור של מי שלצערה שבעת ילדיה לא בחרו בדרך התורה.

מצדו השני של השולחן, בחדר פשוט בישיבה התיכונית "או"ת נווה שמואל", יושב לו הרב ריסקין, שמעבר לראשות הישיבה הוא מכהן גם כרב היישוב אפרת ועומד בראש "אור תורה סטון". אך לא רבים יודעים כי מי שמנהל ביד רמה את כל מוסדות הארגון כלל לא גדל והתחנך בדרך התורה.

"אני לא יוצא רקע דתי", הוא מספר לנו, "ההורים שלי לא היו מסורתיים ולאבא אפילו לא חגגו בר מצווה". עם זאת, היה מי שהחדיר בו מעט אמונה וזיקה לעם היהודי, "סבא שלי היה אדם מעניין. הוא היה קומוניסט שהאמין בקומוניזם כתיקון עולם. בגיל צעיר הוא ארגן את העובדים במפעל שבבעלות אביו נגד אבא שלו. לכן הוא נלקח לסיביר. בסופו של דבר הוא הגיע לניו יורק וכשהוא התחיל להרוויח קצת כסף הוא חילק את הרווחים בין כל העובדים וסבתא שלי לא דיברה איתו בגלל זה הרבה מאוד זמן. הוא ממש האמין בזה ואני מאוד אהבתי אותו".

פעם נסענו ברכבת והיו איתנו בקרון שני חסידים ושלושה גויים שהתחילו להציק ליהודים. סבא שלי זרק את שלושתם מהרכבת. אני הייתי בהלם. שאלתי אותו: 'למה עשית את זה והוא ענה: 'הם המשפחה שלנו ואתה תמיד צריך לדאוג למשפחה'

אחד הזיכרונות הראשונים שנצרבו במוחו מהחינוך היהודי שבכל זאת קיבל מסבא שלו, שמואל ריסקין, היה בגיל שלוש, "הייתי הנכד הבכור והוא בא אלי ושאל אותי אם אני יכול לעשות עם האצבעות את תנועת ברכת הכהנים. הוא אמר לי: 'תזכור שאנחנו כוהנים ואל תתחתן עם גויה'. הוא האמין שדת זה אופיום להמונים, אבל אמר שאנחנו האריסטוקרטיה של היהדות. בכלל, הוא היה אדם מאוד מאוד מעניין.

"פעם נסענו ברכבת והיו איתנו בקרון שני חסידים ושלושה גויים שהתחילו להציק ליהודים. כשהרכבת עמדה לפני עצירה סבא שלי שהיה אדם מאוד חזק קפץ מהכיסא וזרק את שלושתם מהרכבת. אני הייתי בהלם. שאלתי אותו: 'למה עשית את זה, הרי אתה לא דתי?' והוא ענה:' הם המשפחה שלנו ואתה תמיד צריך לדאוג למשפחה'".

בחלוף הימים הנער שלמה ריסקין החל באופן עצמאי, כשהוא נשען על הערכים היהודיים שבכל זאת ספג מבני משפחתו, לחזור בתשובה ואף למד בישיבה. על סביו הקומוניסט הוא מעיד שלבסוף הלך במידה מסוימת בעקבותיו.

"דיברנו הרבה על פילוסופיה והתווכחנו על הקב"ה. הוא ממש דיבר אתי כמו אל מבוגר" הוא מתאר ומוסיף בהתרגשות גדולה כי "בסופו של דבר זכיתי שהוא חזר בתשובה. הוא אמר: 'אני מבין שהשתחוויתי לאלוקים זרים'. אני מאור כיבדתי ואהבתי אותו. הוא היה מאוד כן ובנוסף הוא היה הומניסט ואם אני 'קצת' הומניסט זה ממנו".

תחנות בחייו של הרב ריסקין

תחנות בחייו של הרב ריסקיןצילום: אור תורה סטון

הרב ריסקין נולד בניו יורק בשנת 1940. בצעירותו למד בישיבה יוניברסיטי ולבסוף קיבל הסמכה לרבנות ממי שהוא מחשיב כמורו ורבו המובהק, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. עם זאת, הקשר שלו לרבנים היה רחב בהרבה וכלל מגוון אנשי רוח שעל פניו לא נראים כתואמים אחד לאחד את השקפת עולמו.

בשנת 1983 עלה והשתקע בישראל, אך סיפור העלייה התבשל אצלו במשך יותר מעשרים שנה. "רעיון העלייה נולד עוד קודם לכן. בתחילת שנות ה-60 סיימתי את הישיבה יוניברסיטי עם תואר ראשון בספרות יוונית והיה לי חשוב לפחות ללמוד את תורת ארץ ישראל ומדינת ישראל. תמיד הרגשתי שאנחנו דור מיוחד והקמת המדינה הייתה קיום הברית וביטוי לנאמנותו של בורא עולם לעמו הנבחר".

הרב עלה על אוניה לישראל לביקור בגיל 20 ולמד במשך תקופה בישיבת פוניבז', "זכיתי ללמוד מהרב רוזובסקי ולשמוע שיחות מהרב כהנמן". בזמן החורף הוא הקפיד לפקוד את ספסלי אוניברסיטה העברית בירושלים ולמד אצל מרצים בכירים כדוגמת פרופ' דוד פלוסר, פרופ' אפרים אורבך, פרופ' שרגא אברמסון ועוד. הוא אף הספיק ללמוד בסמינר מיוחד במסגרת לימודיו שאותו העביר הפילוסוף מרטין בובר. בקיץ עבר הרב בישיבת ההסדר הראשונה כרם ביבנה, תחת ראש הישיבה הראשון הרב חיים גולדוויכט. 

ראיתי איך היא מתפללת וידעתי שאתחתן איתה

כמה שבועות לפני חזרתו של ריסקין הצעיר לארצות הברית, הוא החל להדריך בשתי תכניות קיץ של הישיבה יוניברסיטי שהתקיימו בישראל. במסגרת התוכנית הראשונה הדריך הרב תיכוניסטים  זאת לצד תכנית נוספת שבה הרצה בפני צעירים לקראת כניסתם לקולג', שם הוא פגש את מי שתהפוך בעתיד לאשתו.

"כאשר הגעתי לתת הרצאה על תפילה", הוא מספר, "מסתבר שהקדמתי והגעתי באמצע התפילה ואז הבחנתי באחת הנערות שהתפללה תפילת עמידה מאוד ארוכה. שאלתי חבר אודותיה והוא ממש שיבח אותה וגמר עליה את ההלל וציין כי למרות הרקע הלא דתי שלה היא כבר מקפידה על המצוות קלה כחמורה, וכבר עוד לפני שהיא סיימה את תפילת העמידה אני כבר החלטתי שאתחתן איתה בעז"ה. וכך אכן היה.

למרות ההחלטה שגמל בלבו, החתונה נערכה רק כעבור שנתיים מאחר והוא הבטיח להורי רעייתו לעתיד שהם יבואו בברית הנישואין לאחר שביתם תשלים שנתיים לימודים בקולג'. זמן קצר לפני שהתחתנו הם סימנו לעצמם מטרה משותפת ברורה, "הבטחנו אחד לשנייה שנעלה ארצה ביחד. לי היה ברור שיהודי צריך לעלות לישראל".

החזרה לאמריקה לוותה בהתלבטויות קשות, "האמת היא שלמרות רצוני ללמוד להסמכה לרבנות אצל מורי ורבי הרב סולובייצ'יק לא הרגשתי בנוח לעזוב את ארץ ישראל". אחד מהרבנים שהוא הציע שהרב ריסקין יתייעץ עמו בנושא היה אדם צעיר ששמו התחיל ללכת לפניו, "החכם הרב עובדיה יוסף שאמנם היה צעיר אבל כבר אז נחשב לגדול בתורה". לבסוף, בין היתר בעצתו של מי שהפך לימים לראשון לציון חזרו בני הזוג ריסקין לארה"ב, תוך כוונה לשוב בכל קיץ לישראל עד שירגישו בשלים לעלות ארצה.

בגיל 22 הוסמך הרב ריסקין לרבנות על ידי הרב סלובייצ'יק ומייד לאחר מכן הוזמן לתת שיעור בישיבה יוניברסיטי. באותו הזמן הוקמה שכונה חדשה, יוקרתית ואינטלקטואלית בשם "לינקולן סנטר" במנהטן וכמה אנשים יזמו תפילה בראש השנה ויום הכיפורים בתוך מלון, ופנו לישיבה יוניברסיטי בבקשה להפנות להם מועמד.

1984. מלמד נשים באפרת

1984. מלמד נשים באפרתצילום: אור תורה סטון

"אני לא הסכמתי בהתחלה מכיוון שהתכנון היה לבית כנסת לא אורתודוקסי עם ישיבה מעורבת של גברים ונשים. רבי מורי הרב סלובייצ'יק אמר לי שאני בכל זאת צריך לקחת את זה על עצמי ולנסות להפוך אותם לקהילה שתפקוד יותר את בית הכנסת, אבל זאת בתנאי שלא אקבל משכורת עד שאצליח להכניס בבית הכנסת באופן קבוע מחיצה בין נשים לגברים ולהפכו לבית כנסת אורתודוקסי". ארבעה חודשים לאחר מכן הצליח הרב הטרי להתקין מחיצה בין הגברים לנשים. 

במשך 19 שנה הוא שימש כרב הקהילה כשבמהלך השנים הוא הצליח לעורר בחבריה שינוי עמוק, "אלפי יהודים - רובם ללא רקע דתי למדו תורה בצורה אינטנסיבית כל שבוע בין גיל 5 ל-85" הוא נזכר בחדווה. "עם זה, החלום שלי לעלות ארצה לא עזב אותי. בכל קיץ לקחתי שישה שבועות עם משפחתי בארץ כדי ללמד ובמקביל לחפש משרה שתאפשר לי ולמשפחתי לעלות ארצה", כפי שבסוף קרה. 

בעקבות משפחת ריסקין עלו לישראל כ-190 משפחות, אך ההתחלה בארץ הקודש כלל לא הייתה קלה גם למי שכוכבו דרך בארה"ב, "עליתי עם אשתי והילדים ולא הייתה לי עבודה. היה לי ביטחון עצמי גבוה שאמצא מקום ללמד. תכננתי ללמד ולהיות ר"מ בישיבה תיכונית. לא היו לי חלומות להרוויח הרבה כסף אלא רק ללמד".

הוא התבייש והסביר שהייתי נראה צעיר מדי וללא זקן ובארץ זה לא הולך בלי זקן. אחרי זה אמרתי לעצמי שבחיים לא אגדל זקן. כעסתי שבגלל שטות כזאת לא נתנו לי הזדמנות"

הרב מספר על הפער הגדול בין מעמדו בקהילה שממנה בא והתחלה המחודשת בארץ, "באמריקה ייסדתי 2 ישיבות, אז הייתי בטוח שאם באמריקה הייתי יכול לקבל כל בית כנסת שאני רוצה אז גם בארץ אני אמצא את מקומי. אבל זה היה קשה. אפילו להעביר שיעור לדוגמא לא נתנו לי".

אחד הסיפורים שהכאיבו לו ביותר והשפיעו על מראו החיצוני והלא כל כך שיגרתי, לפחות בקרב דמויות רבניות "קלאסיות", היה מקרה שבו חיכה שלוש שעות כדי להעביר שיעור בישיבה בבאר שבע ולבסוף נדחה. לימים הוא מספר, "הגיע לארה"ב אותו ראש ישיבה ששאל אם יוכל לנסות ולשכנע תלמידים מהישיבה שלנו לעלות לישראל.

"לאחר מכן ישבנו יחד לארוחת בוקר ושאלתי אותו: 'מדוע שיקרת?' הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו אז שאלתי מדוע הוא הציג אותי בפני תלמידי כגדול הדור למרות שאפילו שיעור לדוגמא הוא לא רצה לתת לי בזמנו. הוא התבייש והסביר שהייתי נראה צעיר מדי וללא זקן ובארץ זה לא הולך בלי זקן. אחרי זה אמרתי לעצמי שבחיים לא אגדל זקן. כעסתי שבגלל שטות כזאת לא נתנו לי הזדמנות".

לבסוף ההזדמנות הגדולה של הרב הגיעה ממקום בלתי צפוי הקשורה לאחת הדמויות הבולטות בנוף של גוש עציון. "כשעוד הייתי בארה"ב והייתי מגיע בכל קיץ לישראל, העברתי במשך שמונה שנים שיעורים בקיבוץ עין צורים. באחת השבתות שהגעתי לשם, נכנס איש משואות יצחק, משה (מושקו) מושקוביץ, לשיעור שלי ולאחריו אמר שזקוקים לי בארץ".

לא חלפו להן מספר שעות והשניים מצאו את דרכם למקום שעליו עתיד להיבנות היישוב אפרת, "הוא סיפר לי שלאחר שגולדה מאיר ביקרה בגוש עציון היא הבטיחה שתקום עיר בשם אפרת בתנאי שיהיו שני גרעינים מייסדים שיגיעו מאמריקה ודרום אפריקה.

1983. הנחת אבן הפינה ליישוב אפרת

1983. הנחת אבן הפינה ליישוב אפרתצילום: אור תורה סטון

"כמה חודשים קודם לכן, שלא בידיעתי, הוא ביקר בבית הכנסת שלי וכך הכיר אותי. הוא ביקש שאהיה השותף הצעיר שלו. 'אתה תביא את העולים החדשים', הוא אמר, 'ואני אנצל את הקשרים שלי כדי לייסד עיר'. הוא אמר שהוא יהיה ראש העיר ואני הרב שלה. אני האמנתי בזה ושמחתי שיהיה לי חלק בבניית יהודה ושומרון.

"כשסיפרתי על זה לאשתי היא שאלה אותי מי זה המושקו הזה ואיך אני יכול להפקיד את הגורל שלנו באדם שאני כלל לא מכיר? אשתי שאלה שאלה טובה ומכיוון שידעתי שמושקו מכיר את הרב אהרון לכטנשטיין ואני הכרתי את אשתו טובה החלטתי לברר עליו".

לדבריו, הרבנית ליכטנשטיין, "שהייתה אשה כנה וישירה מאוד, אמרה לי שבשבילה הוא כמו אליהו הנביא. זו הייתה החתימה הסופית שלי באמונתי במושקו והיום אני יכול להגיד שגם עבורי הוא איש פלא כמו אליהו הנביא".

בקיץ הקרוב צפוי הרב ריסקין לפרוש מניהול מוסדות אור תורה סטון. "אני מודה לקב"ה מאוד. הרבנות נותנת אפשרות לעשות הרבה חסד ולהיטיב עם הזולת וגם להישאר בלימוד התורה. הדבר הטוב ביותר שעשיתי חוץ מלשאת את אשתי זה לעלות ארצה. אני קורא לכל מי שיכול להיכנס לחינוך ולרבנות ולאלה שבחו"ל שיעלו לארץ".

מחליפו יהיה הרב ד"ר כתריאל ברנדר, ששימש כסגן נשיא הישיבה יוניברסיטי ב-12 השנים האחרונות ויעלה לישראל. הרב מציין כי מחליפו הוא תלמיד מובהק של מורו ורבו הרב סולובייצ'יק שקרוב מאוד להשקפת עולמו. "אנחנו קרובים מאוד בדרכנו בתורה ובאידאולוגיה". 

בין 27 המוסדות של הרשת המפוארת שהקים הרב ריסקין ניתן לציין את ישיבת  הסדר וכולל רבנים ומחנכים "אור תורה מחנים", מדרשת "או"ת לינדנבאום", מכון שמכשיר נשים למנהיגות רוחניות ומורות הוראה, מכון "שטראוס עמיאל" ו"ברן עמיאל" להכשרת רבנים ומחנכים לשליחות ברחבי העולם, מכינות ומדרשות לפני צבא בכרמיאל ובלוד, שישה ישיבות, תיכונים ואולפנות, ארגון "יד לאישה" הפועל למען מסורבות גט ועגונות, ותכנית יחד, הפועלת להעמקת זהות יהודית במתנ"סים ברחבי הארץ.

בתקופה אחרונה צצו לא מעט אמירות, שחלקן היו שנויות המחלוקת בנושא טיבן הרוחני של נשים. כנאמן לתורה שינק מבית סבתו, לא במקרה מרבית מהמוסדות שהקים הרב מיועדות לנשים ובדגש על עולמן הרוחני.

אין שום הצדקה למה שקורה היום מסביב לסוגיה של מסורבות גט. יש בזה חילול ה' גדול

מה מבחינתך מבטא את ההישג הגדול ביותר שלך מאז שעלית לארץ?

"מה שמאוד מספק אותי זה לימוד תורה לנשים, בלי שום צל של ספק", הוא אומר ומציין כי "למרות שהוריי לא היו דתיים, הלימוד עם סבתא והדגשת רבי ומורי הרב סולובייצ'יק שחשוב כי נשים תלמדנה תורה שבעל פה, הובילו אותי לפעול כדי להוציא נשים למדניות ואפילו מורות הוראה בעלות תעודת יורה יורה. אור תורה גם הייתה הראשונה לחדש ולהקים ישיבת הסדר לנשים"

הדבר השני, הוא עניין שיחזור על עצמו מספר בפעמים בראיון והוא מידת הרחמים הנדרשת לדעתו מפוסקי ההלכה "אני זכיתי לשלושה רבנים מאוד גדולים וחשובים בחוץ לארץ. הרב סולובייצ'ק שהיה רבי המובהק ולמדן הדור, הרב משה פיינשטיין שהיה פוסק הדור והרב השלישי היה הרבי מלובביץ' שהיה גדול הדור. לכולם הייתה ההבנה של חשיבות הרחמים בדין".

לדבריו, "הרבנים הגדולים הבינו את החשיבות שבמידת הרחמים. הם הבינו שכשאתה בא לפסוק בעניינים אנושיים אתה מוכרח לפסוק כדי לפתור את הבעיה האנושית. אני מאמין שכך הרמב"ם הבין וחשב. עיקר תורה שבע"פ זה להבטיח שי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם צריכות להיות מבוססות על י"ג מידות של הקב"ה. שלוש הרבנים שהזכרתי ידעו והבינו שכדי ליישם את התורה שבע"פ צריך להיות מבוססים על י"ג מידות של הקב"ה. כך גם אמר הרמב"ם. הלכה זה לא מתמטיקה. מה הוא רחום אף אתה רחום". 

באיזו נקודה אתה מזהה שיש בעיה בהפעלת מידת הרחמים?

"בסרבנות גט", הוא אומר בפסקנות זועקת, "אין שום הצדקה למה שקורה היום מסביב לסוגיה של מסורבות גט. יש בזה חילול ה' גדול במיוחד בשל העובדה שיש הרבה דרכים בתוך התורה שבעל פה כדי לפתור את הבעיה הזו, כפי שמדגיש הרמב"ם שההלכה שלנו מוכרחה להיות הלכה צדיקה. כך הבינו הרבנים שלי וכך הבין הרב עובדיה יוסף וגדולי הדור בכל הדורות. לשמחתי 'אית דין', אבל 'לית  דיין' שיפסקו זאת".   

הרב ממשיך ומסביר שלדעתו משהו חסר היום לרבנים כדי להשלים את עולמם הרוחני, "אני חושב שהיום רבנים צריכים ללמוד גם פילוסופיה ואתיקה. הרבנים בדורות עברו לא היו זקוקים לזה אבל נראה שכיום הרבנים לא יונקים זאת מהתורה אז הם צריכים ללמוד".

לשיטתו, מרכיב חשוב בפסיקה בימינו חייב להיות אנושיות, "זה מאוד חשוב שהרבנים יפעלו באנושיות ויבינו שבהלכה חייבת להיות אנושיות. הרי כתוב בתורתנו הקדושה 'ויברא אלוקים את האדם בצלמו. בצלם אלוקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם'. על סמך הפסוק הזה הרמב"ם התיר גט מעושה, 'מפני שנשותינו אינן כשבויות אצל בעליהן', שהרי צלם אלוקים דורש עצמאות האדם להיות חופשי.

"כמו כן, נראה לי שאי אפשר לומר היום שאסור לחלל שבת כדי להציל חיי נוכרי השומר שבע מצוות בני נוח. כך פוסק הרמב"ן והשגותיו על הרמב"ם בדין גוי תושב, וכך מבין הרמב"ם בהלכות עבדים פרק ט'.  אין סיכוי שנהיה 'גוי קדוש וממלכת כוהנים', ונוכל ללמד תורת השלום לעולם כפי שדורשים הנביאים להוציא את האנושיות לעולם ההלכה".  

לטענתו, היעדר האנושיות שהרב ריסקין כל כך מרבה לדבר עליה עלולה להוביל את היהדות המסורתית ללא פחות מאבדון, "אני חושב שזה יהיה סוף האורתודוקסיה. העולם החדש לא יקבל רבנים שאין להם למשל פתרון לסרבנות גט. בתלמוד יש הרבה פתרונות למקרים כאלה וצריך להשתמש בהם. אני מאוד חושש מזה. יש יותר ויותר זוגות שלא רוצים להתחתן כדת משה וישראל. אני ממש רוצה לבכות. אני חושב שאין דבר יותר יפה מטקס הנישואין. יש הרבה, גם דתיים שאינם רוצים להיות תחת הרבנות בגלל הבעיה הזאת. כולם חוששים מגט מעושה. יש ערכים וחששות גדולים בתורה שהן מעל החשש לגט מעושה".

1992. מלמד תלמידים בשטח

1992. מלמד תלמידים בשטחצילום: אור תורה סטון

יש לך קשר עם רבנים מהזרם השמרני כמו למשל הרב טאו והרב אבינר?

"יש לי קשר איתם ואני מכבד אותם, אבל יש דברים חשובים שבהם אינני מסכים איתם, ואני מאמין שזוהי זכותי".

ומה לגבי עתיד הציונות הדתית. אתה לא חושש מפיצול? שהציבור הדתי לאומי יתפלג לשני זרמים שונים?

"בעיני יש לציונות הדתית עתיד מזהיר", קובע הרב ונותן דוגמא לנבואתו האופטימית, "אני למשל מאוד בעד שנשים יהיו מנהיגות רוחניות. אני חושב שאשה יכולה להיות מורת הלכה. אני אמנם מתנגד לשמות כמו רבה כי אז יחשבו שכל מה שמותר לרב יהיה מותר גם לרבנית וזה לא נכון. אני מתנגד להרבה דברים אחרים כמו קריאה בתורה וזה שאשה לא יכולה להוציא אנשים לידי חובה.

"אחד מהחידושים הגדולים ביותר בתורה שבעל פה הוא 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'. זה בסדר גמור. הציונות הדתית יכולה לחיות כשני פלגים כל עוד שההלכה שלנו תהיה בעלת צדקה ומשפט, צדק ואנושיות, בית הלל ובית שמאי חיו ביחד עם הרבה כבוד הדדי, על אף המחלוקות".  

אבל אולי יש צורך בשמרנות מלאת סייגים, כדי להישמר מ"מדרון חלקלק" ומדברים שגם אתה בעצמך לא מסכים להם?

"נראה לי כי יש סכנה יותר גדולה אם ההלכה לא תהיה מורת צדק ותשכח את הערכים הגדולים שהעולם בדור הזה כל כך זקוק להם. לא בכדי כתוב 'ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה', ורע- זה האישה, רע- הגוי המוסרי (עיין בפרשנות אבן עזרא שמביא את סוף הפסוק כהוכחה לדבריו), ורע זה החילונים".

התבטאת בעבר שיש להתייחס לרפורמים כאחים. אך מה תאמר לאלה שטוענים כי יש צורך להציב בפניהם מראה על כך שהשקפת עולמם מכלה אותם ושעלולה גם לפגוע בזרם האורתודוקסי? 

"התבטאתי כך בעבר מפני שאני באמת מאמין שהם אחינו. ראשית כל, מפני ששנינו נבראנו בצלם אלוקים, ולכן יש לנו אותו ד.נ.א ( דבר נשמת אלוקים) וכמו שכתוב בתורה: 'ואהבת לרעך כמוך, אני ה''. ומסביר האבן עזרא-לא רק כל יהודי הוא האח שלי, אלא כל ברנש הוא האח שלי. כמו שכתוב בסוף הפסוק, 'אני ה''- בראתי אתכם אחד. ועוד מלמדנו חז"ל שהדרך לשכנע אנשים אינו לקרוא להם בשמות גנאי, ולומר להם שהם רק מכלים את עצמם. המשנה באבות מלמדת 'היו מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום רודף שלום. אוהב את הבריות ומקרבן אל התורה'. רק דרך אהבה אתה מקרב אל התורה".

הרב סובר שלפחד שיש מהזרמים הלא אורתודוקסים אין בסיס אמיתי, "אנחנו אלה שצודקים. בית כנסת אחרי בית כנסת שלהם נסגר, אז ממה אנחנו מפחדים? אין לנו ממה לפחד. האמת היא בתורה. לכן אני לא קורא להם בשמות. הם אנשים מכובדים אבל הם פשוט לא צודקים. למה צריך לפחד מהם? אין שום סיבה לזה. זו שטות שאנחנו צריכים לפחד מהם. צריך ללמד אותם ולקרב אותם".   

הרב, מדוע אתה ממעט להתבטא מבחינה פוליטית?

"המוות של הדת יבוא אם היא תהיה מעורבת בפוליטיקה. זה הדבר הכי מסוכן. המתנה הכי גדולה שאמריקה נתנה ליהדות זו הפרדת דת ומדינה. ברגע שיש קואליציה אז מחליטים לפי שיקולים פוליטיים ולאו דווקא על ידי שיקולים הלכתיים או אמיתיים. הפוליטיקה גורמת לנו להחמיר בעניינים דתיים. הפוליטיקה מדברת בסיסמאות ובסיסמאות חרדי מוכרח להיות יותר מחמיר, אפילו אם הדבר עלול להביא לפחות אנושיות.

"אני לא רוצה לחשוב על הפרדה מוחלטת בין דת למדינה כאן בארצנו הקדושה, מפני שתורתנו הקדושה היא טקסט תרבותי ולא רק דתי וכל עם ישראל, ואפילו בכל העולם הוא לא רק סקטוריאלי. כנ"ל בנוגע לחגים שלנו, שהם מלמדים ערכים נשגבים כמו חופש לכל אדם- פסח, חופש שמוכרח להיות מוגבל על פי ערכים מוסריים- חג השבועות. לכן, אינני חושב שיש להפריד בין דת ומדינה, אבל הדת במדינת ישראל צריכה להכליל ולדבר אל הלב גם של הרפורמי וגם של החילוני. פוליטיקה אינה מאפשרת זאת".

לפי התפיסה הזאת אז הבית היהודי היו צריכים להצביע נגד חוק המרכולים?

"הכפייה כבר מרוקנת את המעשה הדתי מכל סיג של דת. הבית היהודי צריך למצוא את הדרכים ללמד את הרוב המכריע בעם לכבד את יום השבת כיום מנוחה אמיתי. זה בהרבה יותר קשה מאשר לחוקק, אבל דרך חקיקה אתה רק מרחיק אנשים ולא מקרב אותם".

האם צריך לעשות הפרדה גם בנושא הכשרות?

"מה הבעיה? גלאט כושר זה פוליטיקה. מה לכשרות ולפוליטיקה?"

אז לפי הרב אין כלל צורך ברבנות הראשית

"אני בעד הרבנות הראשית אם היא רואה את עצמה לא ככלי פוליטי, אלא כדרך לקרב את כלל ישראל לתורת ישראל. כדי לעשות זאת הרבנים הראשיים מוכרחים לראות את עצמם כרבנים של כל יהודי ויהודי בארץ ובחו"ל. הרבנות צריכה לאהוב ולקרב אותם. לכן, במדינת ישראל כאשר אני קורא את הפסקים של הרבנים הראשיים אני רואה כי לאורך הדורות הבינו זאת היטב.

"לרב הרצוג לדוגמה הייתה קבוצת אברכים, תלמידי חכמים גדולים, חריפים בתורה והיה מבקש מהם שימצאו היתר לשאלות קשות עם השלכות אנושיות. זו אינה 'רבנות מטעם', זו רבנות שמבינה שיסוד היסודות של י"ג מידות בתורה שבעל פה מוכרח להיות י"ג מידות של רחמים של בורא עולם. אם הרבנות הראשית היום הייתה מבינה את זה הרי שיש צורך גדול ברבנות הראשית. כך היה הרב קוק זצ"ל, וכך היו הרבנים הראשיים מקום המדינה".

עם זאת, הוא מסביר שמצב הרבנות הראשית כיום רחוק ממה שהיה בעבר, "היום לדאבוני אני לא שומע נימה כזו מהרבנות הראשית. אני מוכרח לציין שמניסיוני כרב באמריקה, היה ברור להם שאני רב אורתודוקסי ולא מקבל את השינויים של הקונסרבטיבים והרפורמים שאינם על פי ההלכה. אך באותו זמן היה ברור להם שאני מכבד אותם כשותפיי מפני שגם הם רצו לקרב את האנשים שלהם ליהדות ולמנוע התבוללות- אבל הראיתי להם בדוגמה אישית שיש לקרב אנשים ליהדות בהצלחה גדולה, לא אם אתה תעשה פשרות בהלכות שבת, אלא אם השבת היא שבת מלאה, בלי טלפונים ובלי נסיעות ומכוניות, וזכיתי לראות הרבה רבנים אפילו רפורמים מתקרבים לאורתודוקסיה". 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן