הדסה בן ארי מתרגשת: "קצת מתביישת לספר את זה"

מפגש מקרי בשווארמייה בירושלים הוביל את הדסה בן ארי למחשבות על הכוח של המילים שלה ועל האנשים שקוראים אותה. בפוסט אישי היא שיתפה בשתי נשים שהפתיעו אותה, אחת מפנסילבניה והשנייה שעובדת בשווארמה: "מה הסיכוי שהמילים שלי יפגשו את שתיהן?"

חדשות כיפה חדשות כיפה 05/11/26 11:40 כה בחשון התשפז

עקבו אחרינו בגוגל

הסופרת והיוצרת הדסה בן ארי שיתפה היום (ה') בפוסט אישי ברשתות החברתיות רגע מרגש שחוותה בשעת לילה בשוק מחנה יהודה בירושלים. "אני קצת מתביישת לספר. אולי אני בן אדם רדוד, אולי אני מתלהבת כמו ילדה בת ארבע שאוהבים אותי, אבל מה אני אעשה שזה מרגש אותי", פתחה.

מילים שמגיעות אל מעבר לים

בן ארי סיפרה כי בשעה 22:00, בזמן שחיכתה להזמנה שלה בשווארמייה ברחוב אגריפס, ניגשה אליה אישה צעירה ודוברת עברית שבורה. "את הדסה בן ארי? אני מפנסילבניה. גם אני אמא לשבעה ילדים". אותה האמא ציינה כי היא קוראת את דבריה של בן ארי בפייסבוק והתרגשה במיוחד לפגוש אותה. בן ארי כתבה כי התרגשה לא רק מכך שמזהים אותה מעבר לים, אלא בעיקר מהעובדה שהמילים שלה ש"נולדות מתוך המציאות הישראלית" - מצליחות לגעת גם באנשים מתרבות ומנטליות שונות.

הדסה בן ארי מתרגשת: "קצת מתביישת לספר את זה"
הדסה בן ארי, צילום: ינאי יחיאל

אלא שהמפגש לא הסתיים שם. בזמן שחיכתה לאוכל, ניגשה אליה גם עובדת המקום, שרית, ושאלה אם היא הדסה בן ארי. "קוראים לה שרית, והיא אוהבת לקרוא אותי", כתבה. בן ארי הודתה לה, אך הודתה שהמפגש הזה ריגש אותה במיוחד: "אם היו אומרים לי ששרה נתניהו או חנה אייזנקוט קוראות אותי, לא הייתי מתרגשת ככה".

"אני באה לבקר שוב"

למחרת, המפגשים הובילו אותה לחשוב על השאלה מה גורם לאנשים להתעכב על פוסט ברשתות החברתיות ואילו מילים מצליחות לגעת בהם. לדבריה, "אנשים אוהבים לקרוא על שבר שדרכו מתגלה האינסוף". היא הסבירה כי דווקא מתוך הכאבים והקשיים של חיי היומיום אפשר למצוא משמעות, וכי סיפורים שמצליחים לפתוח חלון אל מעבר לרגעים השבורים הם אלה שמעוררים בה משהו חי.

בהמשך שיתפה בן ארי גם במחשבות שעלו בה בעקבות קריאה בספרו של רועי הורן, "התחדשות הנפש", ובדברים של הפסיכואנליטיקאי היהודי-אמריקני מייקל אייגן. היא תהתה אם היו יכולים להיות לה חיים אחרים, עם דוקטורט והרצאות באוניברסיטה במקום פוסטים בפייסבוק, אך סיכמה: "אולי אפשר להגיד תורות גדולות במילים פשוטות". את הפוסט חתמה בפנייה לשרית: "שריתוש, אם הגעת עד לכאן, אני באה בקרוב לבקר שוב! תשמרי לי קבב ג'וני."