המחזאי חגי לובר ששכל את בנו יהונתן אלישע ז"ל במלחמה, פרסם פורסם מרגש בו פירט את יחסו לשחרור החטופות הערב. במורכבות ובאצילות הסביר לובר כי הכאב על מחיר העסקה לא מעיב על השמחה הנובעת משחרור הבנות לביתן. "רגשותיי לא מעורבים, נפשי לא מתבלבלת, ואין בי בכי וצחוק בערבוביה".
בהסבר מרטיט לב פותח לובר וקושר את תפיסתו להתייחסותו לבנו ומסביר שבעיניו, שהשמחה על לידתו של בנו, לא מתעמעמת בעקבות מותו הטראגי: "כי יש לנו, לכולנו, יכולת מופלאה לשמוח שמחה שלמה על מה שיש, ולכאוב בלי גבול את מה שאין".
"הזעם לא יעיב על השמחה"
לובר ממשיך על כן באמירה חד משמעית: "תמונות חטופים משוחררים ימלאו את ליבנו רק אושר שמחה וגיל. נשמח כשנראה אותם נחלצים מידיהם הטמאות של רוצחים", ולעומת זאת "תמונות אחרות ימלאו את ליבנו כאב וזעם, וחשש ודאגה. נכאב למראה רוצחים אכזריים בני מוות, היוצאים חוגגים לחופשי. נתמלא זעם בקיפול דיגלנו מעל עמדות שיגור, שנכבשו בדם בנינו האהובים".
"הזעם לא יעיב על השמחה, והשמחה לא תפחית את הזעם", סיכם לובר במילים הנוגעות, והוסיף: "וידנו יפתחו לחיבוק רך. וידנו יקמצו לאגרוף קשה. ולבנו יכיל את זה ואת זה. ונקום ונפעל ונעשה טוב. מתוך הכאב, מעוצמת השמחה".