לדבורה ארושס (24), סטודנטית דתייה לתואר שני בתולדות האומנות, פשוט נמאס. הדרת הנשים מפרסומים מהפרהסיא הציבורית בישראל, כמו גם משלטי חוצות ופרסומים תקשורתיים, הפכה בעיניה לתופעה שראוי לגנות. ואם כבר לגנות, אז באמנות.
הדיאלוג של ארושס עם התופעה התחיל כבר לפני כשנה, כשהיא נתקלה בעלונים דתיים ומקומונים אשר מחקו כל זכר לדמויות נשיות במהדורות המודפסות. "התופעה הזו הגיעה לשיא, בעיניי, בפרסומת בה "ערפו" את ראשיהן של ילדות בגיל הרך. זה היה פשוט מעוות בעיניי", היא מספרת לכיפה.
ארושס כתבה מכתב מנומק למערכת המקומון, בו היא קבלה על ההחלטה שנתפסה בעיניה כ"לא חינוכית" ואף ככזו "העשויה להסב נזק פסיכולוגי לילדות הנתקלות בפרסומות מהסוג הזה, שחושבות בטעות כי משהו לא בסדר בעצם קיומן". לטענתה, מערכות העלונים והמקומונים השיבו בחוסר סבלנות ואף בטענה כי היא מתהדרת ב"ליברליות חד-צדדית, המתעלמת מרגשות הציבור החרדי".
"זה פשוט נראה לי מגוחך", מסבירה ארושס, "שחלק מבתי העסק בחרו, בתגובה לפניותיי, להעלים כל זכר לנשים מהפרסומים, במקום 'לצנזר' אותן. מבחינתי זה פתרון גרוע לא פחות".
 |
|
(מתוך סדרת העבודות)
|
כעת, משעלה נושא הדרת הנשים לכותרות, בחרה ארושס להציף את הנושא לתודעה הציבורית באמצעות תערוכה קצרה של עיבודים אומנותיים שפורסמו בעמוד הפייסבוק האישי שלה. העיבודים מציגים קטעי אמנות היסטוריים בהן הוצגו נשים כחלק בלתי נפרד מהתרבות, בניגוד מוחלט לפרסומים עדכניים המתעלמים או מצנזרים נשים מהפרהסיא הציבורית.
"לחברה הדתית יש חובה מוסרית להתנער מההקצנה הזו ולהדגיש שזוהי לא דרכה של תורה", מדגישה ארושס. לטענתה, "צניעות היא עניין ראוי, חיובי ורצוי. אינני מתנגדת לו. אני מתנגדת לכך שמחילים את השם הזה על התנהגות חולנית, גאוותנית ומגלומנית. כעת זה פשוט מגוחך".