תא"ל פאיראיזן: לטיפולך

לקצין חינוך החדש, צביקה פאיראיזן כדאי לקרוא את עדויות הקצינים שנטלו חלק בפעילויות חינוך שקיימו גופים חיצוניים לצבא בעידודו של חיל החינוך. רדידות בתכנים היהודיים, יציאת מצריים לא בטוח שהייתה וזהירות מלהפוך לנאצים. נראה שלקצח"ר החדש יש הרבה עבודה

חדשות כיפה משה ויסטוך 26/07/16 11:04 כ בתמוז התשעו

תא"ל פאיראיזן: לטיפולך
דובר צהל, צילום: דובר צהל

לפני כשבועיים סערו הרוחות בשיח הציבורי סביב אמירותיו של הרב יגאל לוינשטיין, אחד מראשי המכינה בעלי, על קהילת הלהט"ב. הרוחות כל כך סערו עד שעל עיקר דבריו של הרב לוינשטיין, הבעיות החינוכיות בצה"ל ועל הרוח הרעה אותה מנחיל ומוביל חיל החינוך, כמעט ולא דיברו.

אתמול פרסם מכון ליב"ה מסמך בן 50 עמודים על הפעילות החינוכית בצה"ל אשר מופקדת ברובה בידי ארגונים חוץ צבאיים ובתוכו גם ציטוטים ועדויות של חיילים וקצינים שלקחו חלק בכמה מהפעילויות הללו, חלק מהעדויות בהחלט מטרידות ומצריכות דיון ושיח מחודש על הכיוון אליו הולך חיל החינוך ומנסה לקחת עימו את הצבא כולו.

ביום השואה האחרון, נערך דיון שלם על דברים שאמר סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, בהם טען כי הוא חושש לזהות בימינו תהליכים "מעוררי חלחלה" הדומים לתהליכים שהיו ערב השואה, מעדותו של ג', מג"ד במילואים, שהשתתף במשלחת 'עדים במדים', עולה הקשר האפשרי בין דברי האלוף גולן לרוח הדברים שמשמיעים במסעות לפולין "הכיוון של הסיור כבר הורגש בהתחלה, ההכנה ביד ושם, השואה יכולה לקרות בכל מקום, גם אנחנו צריכים להיזהר שלא נהיה כמו הנאצים...אנחנו במדרון חלקלק...", לדברי ג' בחרו במשלחת גם להקטין את ההיבט היהודי בשואה "דיברו על ג'נוסייד מהצד הרחב, השוו כל הזמן לצוענים, הם לקחו את השואה כל הזמן למקום האוניברסלי ועקרו הרבה מהמימד היהודי בסיפור הזה".

גם ל' קצין בכיר במילואים מספר על תחושותיו ממסע דומה ומההכנה אליו "ביום השואה התקיים במרכז רבין פאנל לקצינים בכירים בראשות אלוף הפיקוד, כל הדוברים למעט אחד, היו מזוהים עם השמאל, התכנים היו מזעזעים עד כדי כך שהאלוף התערב ואמר שהוא לא מוכן לשמוע דברים כאלה", ל' יצא גם הוא בהרגשה שיש חשש בצבא מתהליכים שעלולים לקרות בחברה הישראלית "המסר המרכזי מתחת לפני השטח כל הזמן בצבא ביחס לשואה, הוא שזה יכול לקרות גם לנו, שאם זה קרה בגרמניה, מה מונע מאתנו להיות כאלה".

הטענה העיקרית של מכון ליבה בדבר כניסת גופים חוץ צבאיים כדוגמת מכון הרטמן ובינ"ה המשפיעים על רוחו של צה"ל לרעה, מגובה גם היא בעדויות של כאלה שהשתתפו בפעילויות שמפיקות אותם גופים, כמו י' מ"פ במילואים שהשתתף בסדנה של מכון הרטמן לפני מספר חודשים "חמישה ימים לפני פסח, התקיימה סדנה שהופקה ע"י מכון הרטמן, הוזמנו אליה כל קציני אוגדת מילואים מתפקיד מ"פ ומעלה... הפרופסור שהרצה אמר לגבי סיפור יציאת מצרים וקבלת התורה שהוא עדיין מתלבט אם זה באמת היה...המרצה אמר שמפקד האוגדה בחר את התכנים של הסדנה ואכן מפקד האוגדה קם ואמר בריש גלי- 'חשוב לי שזה הדברים שתשמעו'...".

בדו"ח גם מובאות עדויות על סיורים בכנסיות ומסגדים כשבמקביל, הסיור בבתי הכנסת ובמקומות הקדושים ליהדות מובאים בצורה רדודה שטחית על ידי מדריכים בורים ביהדות: ""כשאני הייתי בצבא (לפני כ-15 שנה) לקחו אותנו לשבוע סד"ח שכולו היה מעבר בין כנסיות ומנזרים באזור ירושלים, היה ערב על האיסלאם, ואפילו (במהלך ביקור) במוזיאון ישראל, בזמן שהייתה שם תערוכת ארונות קודש, לקחו אותנו (רק) לאזור של הפסלים והאלילים. המדריכה, בורה בענייני יהדות, הקריאה לנו המון מהברית החדשה.
הדברים היהודיים שם היו: בעיר דוד היא סיפרה לנו על דוד ובת שבע, בארמון הנציב על פילגש בגבעה, וליד בית כנסת עדס היא סיפרה לנו את הבדיחה על בעל הקורא וזאת שתיקנה אותו מעזרת נשים".

בדו"ח גם מובאת עדותו של אבישי גרינצייג, שמספר כי גם בלו"ז הביקור בכותל הודגש כי כל אחד רשאי להתייחס אליו כרצונו: "פותחים את היום בסיור ברובע היהודי. בצהריים מגיעים לכותל המערבי. בלו"ז עצמו מודגש שכל אחד יתייחס אל הכותל כרצונו, כדי שלא יהיה חשש קטנטן שחיל החינוך מעודד חיילים להתפלל או גורם לכך בשום אופן, חלילה".

(צילום: דוח ליבה)

כאמור גם מכון בינ"ה מעביר קורסים וסדנאות בתוך צה"ל, וכפי שמעיד ג', מג"ד במילואים, גם התכנים שלהם מעוררי מחלוקת בלשון המעטה "לפני ארבע שנים השתתפתי בשבת בבינ"ה ומאז פסלתי את הארגון וכל מה שקשור אליהם, ב 2011 כל מפקדי החטיבה מרמת מ"פ הגיעו לשבת בת"א בנושא "יהדות ומורשת", האירוח התקיים במלון רות דניאל שהוא מרכז רוחני של הרפורמים, אני לא אדם קיצוני, אין לי בעיה עם פלורליזם, אם היו מביאים את הרפורמים בתוך קשת דעות עוד היית יכול להסתדר עם זה, אבל היתה שבת שהרפורמים הם כל כולה".

ג' סיפר בהמשך שבסוף אימון גדודי, המחלקה המצטיינת בחרה כצ'ופר לקיים סיור באתרי קרבות באזור ירושלים "פנתי לגורמים הרלוונטים בחיל החינוך כדי לקדם את הסיור והם הפנו אותי להרטמן, בינ"ה ועוד ארגון, אני לא הייתי מוכן וארגנו עצמאית סיור בהדרכת אלידע בר שאול אבל התשלום היה חייב לעבור דרך בינ"ה, אי אפשר לעשות סיור בלי בינ"ה".

בעוד קציני מילואים רשאים מתוקף היותם גם אזרחים לקבול על המציאות הקיימת ולפנות לאלטרטיבות אחרות כדוגמת הסיור העצמאי שערכה אותה מחלקה מהגדוד של ג' בעולם הקבע המציאות קצת יותר מסובכת, כמו למשל ב"סדנת ייעוד וייחוד" אותה מעביר מכון בינ"ה והוא מהווה קורס חובה ומשמש כתנאי לקבלת דרגת רב סרן, בהתייחסות בינ"ה לקורס המסויים הזה הם כותבים בין היתר (על פי הדו"ח של מכון ליבה) "ההתמקדות היא במפקדים בדרגות סרן - רס"ן, עבורם ההשתלמות היא תנאי חובה לקבלת הדרגה. 'הם הפיקוד הזוטר של היום והבכיר של מחר. הם סוכני השינוי בצה"ל - רעננים, צעירים וניתנים יותר לשינוי - לכן אנו מתמקדים בהם' מסבירה מפקדת ההשתלמות".


ט' שהיה חניך באחד מהקורסים המדוברים מספר על האווירה אותה מנסים להקנות באותם קורסים "מיד אחרי מלחמת לבנון שניה, התחלנו את הלימודים. בעיצומה של הלחימה, חלק מהקצינים חויבו בפקודה לעזוב את הלחימה ולהגיע לגלילות כדי להתחיל קורס אנגלית...מפקדהקורס פתח בפנינו את הערכים שהוא רואה עבורנו לשנתיים הבאות: "לנשום אווירה סטודנטיאלית, לראות דברים אחרים", ט' מציין גם שהאווירה הסוטדניאלית היה גם משוחררת מלימודי ערכים "בכל השנה הראשונה לא דיברו בכלל על ערכים. לפני שקצין הולך לשלוש שנים קשות לשטח עם חיילים ומחירים אישיים אדירים, לא היה שום דבר שנועד לחיזוק רמת המוטיבציה..."