בראש דתי
אם זכרוני אינו מטעני, טוקבק מאחד המדורים הקודמים אמר כמה מילים חמות על עלון השבת של "בראש יהודי". בין כך ובין כך, נקלע לעיני העלון הנ"ל, ומיד פצחתי לי במצוות העלעול החביבה עלי כל-כך.
על אף שמדובר בעלון שאיננו שונה במיוחד מהנורמה (דבר תורה אקטואלי, סיפור חסידי, אמירה אידאולוגית, קטע של הרב אבינר והשוס החדש - קטע של הרב שמואל אליהו), אני בהחלט יכול להבין מה יכול להפוך אותו לחביב על קהל מסוים. בעיני גם מצא חן הרעיון של הבדיחה המסתתרת לה בפינות הדפים ומיועדת לחדי העין שבין הקוראים.
רק דבר אחד הציק לי מאוד. מדובר במשבצת בה כתוב כי: "העלון שאתה מחזיק כרגע מיועד לכל יהודי. לכן במוצ"ש, במקום לזרוק את העלון, תן אותו בנועם ובחיוך לחבר מהעבודה, או לשכן ממול, או לתיבת הדואר או בדוכן או לכל יהודי אחר שגם הוא יקבל קצת ראש יהודי...".
האם רק אני חושב שכדי שעלון פרשת שבוע ימצא חן בעיני החילוני הממוצע הוא צריך להיות בעל אוריינטציה קצת שונה מזו המוצגת בעלון "בראש יהודי"?! איזה חלק בדיוק אמור לעניין את חברי לעבודה - הסיפור החסידי? עצות הזוגיות של הרב אבינר? הסיפורים על החזרה בתשובה?
רק לי נראה שהחבר שלי יזרוק את עלון מכל המדרגות?
נדמה שגם הפרסומות בעלון , המיועד רק לציבור הדתי, מעידות שאף אחד לא חושב באמת שהעלון עשוי לעבור תחת עינם של אחינו שאינם שומרי תורה ומצוות כרגע. אז בשביל מה זה כתוב בעצם?
לעורכי "בראש יהודי" הפתרונים.
עוד ועוד ועוד ועוד ועוד
והפעם בפינת העלון הדנדש, קבלו את - "הגירוש השקט" בעלון מס 2. כפי שנרמז בצורה עדינה משמו של העלון, הנושא המרכזי (והיחיד?) סביבו נסב העלון הוא התופעה הקשה של עשרות מתושבי הגבעות שקיבלו צווי הרחקה מביתם לתקופות של מספר חודשים מסיבות שאינן ברורות.
זה בהחלט נושא חשוב, אבל לי זה עדיין לא מסביר למה צריך להקדיש לזה עלון שלם. אני עוד איכשהו יכול להבין למה הם לא חיפשו שיתוף פעולה עם העלון של מועצת יש"ע, אבל למה ש"קוממיות" לא יקדישו לזה עמוד קבוע (כתוספת לקיים, אם צריך) ובכך להשיג את אותה המטרה?
למעשה, לא ברורה לי גם הסיבה המדויקת ש"בראש יהודי", הפועלת תחת הכותרת של "תנועת תשובה ציונית", ו"מעייני הישועה" שהגדרתה היא "התנועה לתרבות ישראל", לא יכולות גם הן לשתף פעולה.
קשה לומר האם תופעת העלונים היא רק ביטוי של בעיית הפלגנות הבלתי נסבלת שקיימת בציבור הדתי לאומי, או שמא היא גם מעודדת את התפתחות המצב. האם "הקלות הבלתי נסבלת" שבהוצאת עלון נוסף (שאגב, כבידה מאוד פיננסית) לא גורמת לכך שכל קבוצת אנשים שמעוניינת להעלות נושא לסדר היום, ודווקא מנקודת הזווית שלה כמובן, פשוט הולכת וממציאה לה עלון?
באופן אבסורדי, כאשר המוטיבציה היא פרנסה אני עוד יכול להבין את זה, אבל אם העניין הוא האידאל, אז יש דרך טובה יותר לעשות את זה. הבועה הולכת וגדילה, ולכולנו ידוע מה "סופו של בלון". השאלה היא לא "האם" אלא רק "מתי".
ונעבור לפרסומות
קל להבין מ"בין השורות" של דברי שיש בי סלחנות כלפי הפרסומות בעלוני השבת, גם אם הכמות שלהן מעוררת בי אי נוחות לעיתים.
עם זאת, טוב יעשו מוציאי העלונים אם יבדקו את המודעות אותם הם שמים בעיתון בשבע עיניים, כדי שדברים מאוד מאוד צורמים (אני מתכוון לממש צורמים - אפילו לאלו מתוכנו שניחנו בפתיחות רבה במיוחד) כמו הטקסט של הפרסומת לרכב מסוים שהופיעה בעלון שלא נציין את שמו, לא ימצאו את מקומם בבית הכנסת.