זמני כניסת שבת, יציאת שבת והדלקת נרות לפרשת כי תשא (01.03.2024)

כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת לפרשת כי תשא
עודכן בתאריך 17/02/2024

כניסת שבת בערים בעולם

כניסת שבת בערים נוספות:

כניסת שבת בנס ציונה כניסת שבת בהוד השרון כניסת שבת במגדל העמק כניסת שבת בפרדס חנה כניסת שבת בכפר יונה כניסת שבת בירוחם כניסת שבת בזכרון יעקב כניסת שבת ביקנעם כניסת שבת בגדרה

פרשת השבוע - פרשת כי תשא

פרשת כי תשא: הַנִּיחָה לִּי(הרב כרמיאל כהן)

(ז) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ח) סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: (י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:  (פרק לב)

 

דברי הקב"ה אל משה בעקבות חטא העגל "הַנִּיחָה לִּי" מעוררים את השאלה "וכי משה היה תופש בהקב"ה שהוא אומר הניחה לי?" (לשון מדרש שמות רבה, פרשת כי תשא, פרשה מב). מדוע  מבקש הקב"ה ממשה שיניח לו אף שהוא אינו תופס אותו?

תשובת המדרש:

"אלא לְמה הדבר דומה למלך שכעס על בנו והכניסו לקיטון ומתחיל לבקש להכותו, והיה המלך מצעק מן הקיטון: הניחה לי שאכנו. והיה פדגוג עומד בחוץ. אמר הפדגוג: המלך ובנו לפנים בקיטון, למה הוא אומר הניחה לי? אלא מפני שהמלך מבקש שאלך ואפייסנו על בנו, לכך הוא מצעק הניחה לי. כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "ועתה הניחה לי". אמר משה: מפני שהקב"ה רוצה שאפייס על ישראל, לפיכך הוא אומר "ועתה הניחה לי". מיד התחיל לבקש עליהם רחמים, הוי: "ויחל משה את פני ה' אלהיו"".  

הביטוי "הַנִּיחָה לִּי" אינו מעיד שמשה תפס את הקב"ה אלא שהקב"ה רומז למשה שעליו מוטל 'לתפוס' אותו ולפייס אותו ולמנוע ממנו להכות את ישראל. כיצד? על ידי תפילה.

אכן על פי מקור אחר בדברי חז"ל הביטוי "הַנִּיחָה לִּי" כן מעיד כביכול על תפיסת הקב"ה על ידי משה. כך כתוב בגמרא (ברכות לב ע"א):

"ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו' – אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו; מלמד, שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו, ואמר לפניו: רבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם".

משה תפס את הקב"ה "כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו", והקב"ה ביקש ממנו שיניח לו. ברור שאין הכוונה לתפיסה גשמית ממש שתפס משה לקב"ה, ויש שפירשו שהכוונה היא לתפיסה באמצעות התפילה שהתפלל משה (ראו מהרש"א, חידושי אגדות, שם).

רבי אברהם סבע בפירושו "צרור המור" הבין אף הוא שמשה 'תפס' את הקב"ה, והקב"ה ביקש ממנו שיניח לו, אך לדעתו התפיסה הזאת אינה מעידה על תפילה של משה או על דיבור שלו אלא דווקא על שתיקה של משה.

בפסוקים ז-ח מודיע ה' למשה על חטא העגל שחטאו ישראל בעודו מקבל תורה מה' בעבורם: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

משה שותק. "וכשראה ה' יתעלה שלא ענה דבר ושתק ונתבייש, חזר באמירה שנית (פסוק ט): 'ויאמר ה' אל משה... '" (לשון "צרור המור"). השתיקה של משה היא שתפסה כביכול את הקב"ה. כך כתב "צרור המור" בהמשך:

"אחר שראה ה' יתעלה ענותנותו של משה שלא דיבר אליו דבר, אלא עמד יושב ודומם נעצב על בניו, כביכול כי בזה קשרוֹ משה לה' יתעלה ואחזוֹ בעבותות אהבה, כאילו היה נאחז בסבך בקרני הודו וענותנותו, באופן שלא היה יכול לעשות דבר שלא ברשותו. וזהו ועתה הניחה לי... "     

משה שותק, משה "יושב ודומם נעצב על בניו". תגובה זו של משה כביכול 'אוחזת' את הקב"ה בעבותות אהבה. כאילו הקב"ה "נאחז בסבך בקרני הודו וענותנותו" של משה. הקב"ה 'מרגיש' שהוא אינו יכול לעשות דבר שלא ברשותו של משה. זוהי ה'תפיסה' ש'תפס' משה להקב"ה, ועליה אמר הקב"ה למשה "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי".

ברכת על הדלקת נרות שבת

לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה, ומברכת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.

איך מדליקים נרות שבת

לא לשכוח לפני כניסת שבת

  • להכין נייר חתוך
  • לכוון שעון שבת
  • לכוון את המזגן
  • להכין את הפלטה ולכוון לה את השעון
  • להרתיח מים
  • להכין את נרות השבת
  • להדליק אורות היכן שצריך
  • לכבות את האור במקרר
  • לכבות טלפונים ניידים ולנתק מהמטען
  • לכבות מכשירים חשמליים
  • לגהץ בגדי שבת
  • לרוקן מוקצה מכיסי המעילים
הדלקת נרות שבת

איך לקלוע חלה לשבת

כניסת שבת - שאלות נפוצות

כמה זמן אחרי כניסת שבת אפשר להדליק נרות?

הזמן המקובל להדלקת נרות שבת הוא 20 דקות לפני השקיעה. בדיעבד אפשר להדליק נרות עד כחמש דקות לפני שקיעת השמש, כלומר 15 דקות לאחר הזמן המופיע בלוח.

האם מותר להתקלח בשבת?

גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת. האיסור לרחוץ את הגוף הוא דווקא במים חמים, אבל במים קרים או פושרים מותר, וכן מותר למי שמצטער מאוד ממניעת הרחצה, לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת

האם מותר לאכול אחרי כניסת שבת?

מצוה לקדש על היין בליל שבת, ואין לאכול או לשתות לפני הקידוש. איסור אכילה ושתיה מתחיל בעת שאדם מקבל על עצמו שבת (נשים – בד"כ בשעת הדלקת הנרות, וגברים – בשעת קבלת השבת) ובכל מקרה לא יאוחר מזמן השקיעה.

❓האם מותר להדליק אור 20 דקות אחרי כניסת שבת

יש ספק האם השבת נכנסת בשעת השקיעה או שמא בשעת צאת הכוכבים, ומכיוון שזהו ספק בדברי תורה יש להחמיר בו. בנוסף יש מצוה מהתורה להוסיף מהחול על הקודש, זמן המכונה תוספת שבת. לכן יש לקבל את השבת ולאסור כל מלאכה לפחות כמה דקות לפני השקיעה. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה. אולם מי שהתאחר ולא הספיק לסיים את מלאכתו, יכול לסיימה גם לאחר הזמן הנקוב בלוח, ובלבד שישבות ממלאכה כמה דקות לפני השקיעה ויקבל על עצמו שבת.

איפה להדליק נרות שבת

נוהגים להדליק את נרות השבת בברכה בסמוך למקום הסעודה. אמנם מכבוד השבת יש להשאיר מספיק אור בכל החדרים, כדי שיוכלו למצוא את כל מבוקשם, אך לשם כך די שמגיע לכל חדר מעט אור מבחוץ.

איך נקבע זמן כניסת שבת

זמן כניסת השבת כולל זמן המכונה תוספת שבת, שכן נצטוינו להוסיף מהחול על הקודש. ומכיוון שיש ספק האם השבת נכנסת בשקיעת החמה, או שמא בצאת הכוכבים, אנו נוקטים כדעה המחמירה וסוברים שכבר בשקיעה נכנסת השבת. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה.

🏠למה זמני כניסת השבת שונים מעיר לעיר

מכיוון שיש מצוה להוסיף מהחול על הקודש ולהקדים את כניסת השבת במעט, מצאנו מנהגים שונים לגבי שיעור ההקדמה. יש שנהגו להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, וזהו מנהג ירושלים. יש שנהגו להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה – זהו המנהג המקובל בחיפה ובטבריה, ויש שנהגו להדליק נרות 20 דקות לפני השקיעה, וזה והמנהג הנפוץ ביותר. זמני השקיעה עצמם עשויים להשתנות מעט ממקום למקום (בהתאם למיקום הגיאוגרפי) לכן מומלץ להתעדכן בזמנים המדויקים לכל מקום.

האם אפשר להכניס את השבת לפני הזמן?

מצווה לקבל את השבת לפני השקיעה ולהוסיף מהחול על הקודש. עד כמה ניתן להקדים ולקבל את השבת מוקדם? נחלקו בכך ראשונים ואחרונים. יש הסוברים שמותר להכניס את השבת מזמן פלג המנחה ולא לפני כן (שעה ורבע בשעות זמניות לפני הלילה), ואחרים סוברים שכל עוד ניכר שהדברים נעשים לכבוד השבת ולקראתה – ניתן להקדים אף יותר. השו"ע והרמ"א פסקו כדעה הראשונה, שאין לקבל שבת לפני זמן פלג המנחה (אותו ניתן למצוא בלוחות זמני היום).

כמה נרות שבת להדליק?

מעיקר הדין של הדלקת נרות שבת יש להדליק שני נרות. ויש הנוהגים להדליק נרות שבת כמספר נפשות בני הבית. כך שזוג עם שלושה ילדים ידליק חמישה נרות שבת, אך אין חובה לעשות זאת וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו בהדלקת נרות השבת.

מתכון לחלות שבת

המתכון הכי טוב לחלות

באדיבות "חלות הרבנית״ (מיכל הריס)

מצרכים

  • 1 ק"ג קמח
  • 1.5 כוסות מים חמימים (קרוב לודאי שיהיה צורך להוסיף עוד מים)
  • 2 ביצים
  • 2/3 כוס שמן (3/4 חבילת מחמאה)
  • 2/3 כוס סוכר
  • 1 כף מלח
  • 2 כפות שמרים יבשים
  • אפשר להוסיף משפר אפיה לפי ההוראות שעל הקופסה.

הוראות הכנה

  1. שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
  2. מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
  3. (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
  4. לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
  5. קולעים את החלות (בצורה רופפת)
  6. מורחים את החלות בביצה טרופה. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
  7. ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
  8. אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.

מתכון לחלות טבעוניות שתמיד מצליחות

רכיבים

  • 1.25 כוסות מים בטמפרטורת החדר
  • רבע כוס שמן
  • רבע כוס סוכר
  • חצי כף מלח
  • חצי קילו קמח
  • כף שמרים יבשים
  • (אפשר כמובן להכפיל כמויות)

הוראות הכנה

  1. שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים, מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
  2. מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
  3. (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
  4. לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
  5. קולעים את החלות (בצורה רופפת)
  6. על מנת להבריק את החלות מבלי להשתמש בביצה ניתן למרוח אותן במים או לערבב מים רותחים עם מעט סילן)
  7. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
  8. ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
  9. אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.