"הפרידה": מבשרים לאדם חולה על מצבו? - ביקורת קולנוע

האם התרבות הסינית הולכת ונהיית דומה למערב? ואיך מספרים לסבתא החולה את מצבה הרפואי? והאם עושים הכל כדי לא לגלות ולהפחיד אותה? הסרט הסיני המדהים שמעלה את כל השאלות האנושיות הרגישות ביותר, רוצו לראות

חדשות כיפה נעמי גוטקינד-גולן 30/01/20 10:14 ד בשבט התשפ

"הפרידה": מבשרים לאדם חולה על מצבו? - ביקורת קולנוע
צילום: קולנוע חדש

הסרט הסיני "הפרידה" היוצא לאקרנים היום (30 בינואר) בהפצת "קולנוע חדש", מהווה הוכחה נוספת לכלל של חז"ל "סדנא דארעא חד הוא". למרות השפה הזרה, מנדרינית, ומנהגי החתונה והאבלות השונים מאלה שלנו, הדילמה המרכזית לא רק מוכרת, אלא היא משותפת לכל בני האדם בכל הארצות והתרבויות: האם לגלות לקרוב משפחה שהוא לקה בסרטן סופני או להסתיר זאת ממנו.
על הציר הזה סובב כל מה שמתרחש בסרט הקטן, האנושי ומחמם הלבבות שכתבה וביימה לולו וואנג, וכבר זכה בפרסים רבים כולל גלובוס הזהב לשחקנית הראשית שלו.
הרבה סיבות יש לביקורות הנלהבות שקטף "הפרידה", כולל מהניו יורק טיימס, אבל כמעט אף אחת מהן לא מתייחסת לתכונה החשובה שלו: אחדות הזמן, המקום והעלילה, הכללים שקבע בזמנו אריסטו לדרמטורגיה איכותית.

הזמן: ימים אחדים שבין בדיקות שעברה סבתא אהובה החיה בצ'אנגצ'ון לבין קבלת התוצאות.
המקום: דירה קטנה ונוחה, ליתר דיוק הסלון בדירה שבו סועדת המשפחה המורחבת (מורחבת בסין זו סבתא, אחותה, שני בנים ונשותיהם, ושני נכדים), שהתכנסה כדי להיות עם האם המטריארכלית ברגעיה הקשים.
והעלילה: קונפליקט המתגלע בין הנכדה שגדלה בארצות הברית והפנימה את הנוהג האמריקאי לגלות לחולים את האמת על מצבם, לבין הוריה ודודיה הדוגלים במנהג הסיני להסתיר מתוך חמלה והתחשבות את אמת הרפואית האכזרית. אגב, וואנג מספרת שסרטה הוא אוטוביוגרפי ומבוסס על מה שקרה לסבתה במציאות, ועל כך בהמשך.

צילום: קולנוע חדש


תוך כדי התקדמות העלילה, מפנימים הצופים עובדות נוספות על הדמיון בין הסינים המודרניים למערב. הם לבושים בבגדים פשוטים אמנם, אבל בהחלט מערביים, לא החליפות הכחולות המהפכניות של ימי מאו צה טונג. הם מהגרים מארצם, בן אחד של סבתא עקר ליפן ובנה השני לארצות הברית. הנכד שגדל ביפן בקושי מדבר סינית, והנכדה האמריקאית, שדרך עיניה חווים את הסיפור, מדברת אמריקאית שוטפת. הם אוכלים אמנם במקלות, אבל המנות לא דומות לאלה שרואים אצלנו במסעדות הסיניות. גם בית החולים, הרופאים, האחיות, הריהוט, נראים "מערביים". 
כדי שלא לעורר את חשדה של הסבתא להתכנסות החריגה של המשפחה מכל תפוצותיה, מספרים לה שהנכד "היפני" בא להציג בפניה את כלתו, סיפור פיקטיבי, ולזכות אותה להיות נוכחת בחתונתו. בינתיים רואים שלבים בהכנה משותפת של האוכל במטבח הקטן, ויכוחים בין הקרובים האם לגלות או לא לגלות לסבתא, תפילה משותפת ליד המצבה של הסבא המנוח בבית הקברות העירוני, ולבסוף החתונה עצמה עם "הרבע עוף" נוסח סין. 

ומה ההתרה של הדילמה? האם מגלים לסבתא לבסוף שיש לה מחלה סופנית? מי מנצח בוויכוח המשפחתי, הנכדה "האמריקאית" שדורשת לגלות או הוריה ודודיה? ומה עלה בסופו של דבר בגורלה של הסבתא, המגולמת בחן עצום ובאנרגיה העולה על זו של הנכדים, על יד שחקנית סינית מקסימה? לא אעשה ספוילר. לכו לראות וגלו בעצמכם. מבטיחה שתצאו מהסרט עם הרגשה טובה ואופטימית. 
 

צילום: קולנוע חדש


לא לאלימות – 

צניעות – 

התנהגות ושפה – 

ערכים –

שווה צפייה -

איכות קולנועית –


לביקורות נוספות