תערוכת "על נהרות בבל" המוצגת בימים אלו במוזאון ארצות המקרא בירושלים מספרת את ימי חורבן בית ראשון, זוהי תערוכה ייחודית שמושכת אליה מבקרים מכל העולם.
התערוכה, נפתחה לפני פחות מחצי שנה וכבר ביקרו בה כ-130 אלף מבקרים, היא הראשונה בעולם העוסקת בחורבן ירושלים ובגלות בבל ומציגה לראשונה תעודות מקוריות מתקופת גלות בבל, המקבילות בחשיבותן למגילות הגנוזות של ים המלח.
התערוכה פורשת בפני המבקר את סיפור הגלות לכל אורכו, ומציגה מגוון ממצאים וחפצים הממחישים את ההגליות ואת חייהם החדשים של היהודים בגלות. בעוד שגלות בבל מוכרת לרוב הישראלים, ספק אם רבים ידעו להוסיף פרטים על תקופה קצרה אך מהותית זו בחיי העם היהודי, אשר השלכותיה מלוות אותנו עד היום. למעשה, לגלות בבל תרומה מהותית וקריטית לעצם הפיכתנו לעם, התפתחותנו התרבותית ותהליך התבדלותנו מעמים אחרים שחיו באזור באותה העת.
השפעותיה של גלות בבל מלוות את חיינו עד עצם היום הזה: חודשי לוח השנה העברי שהובאו מבבל, התלמוד הבבלי שנכתב בידי צאצאי הגולים, ההיפרדות מיהודה שצרבה את הגעגוע והכמיהה לירושלים בלב התודעה היהודית.
במוקד התערוכה, חשיפה עולמית של אוסף "אל-יהודו": אוסף של עשרות לוחות טין, תעודות מקוריות מהיישוב היהודי בבבל, שנחשף לראשונה לציבור ומתעד את חיי הגולים מיהודה על אדמת בבל בדורות הראשונים שלאחר הגלות ארכיון "אל-יהודו" המוצג בתערוכה חושף מידע מרתק על תקופה שעד כה לא היה ידוע עליה כמעט דבר, והוא נחקר בימים אלה בידי צוות חוקרים מישראל, ארה"ב, וגרמניה.
השם "אל-יהודו" הוא שמו של היישוב המרכזי שבו התגוררו גולי יהודה בבבל, שפירושו באכדית - "עיר יהודה". החוקרים מתארים את ארכיון אל-יהודו כ"מגילות קומראן של תקופת גלות בבל". בסמוך לפתיחת התערוכה צפוי לצאת לאור הפרסום המדעי הראשון של האוסף.
בין הממצאים בתערוכה, מוצגת התעודה הקדומה ביותר בארכיון אל-יהודו, המהווה את העדות הכתובה הקדומה ביותר המתארת את חיי היהודים בבבל, משנת 572 לפני הספירה - 15 שנים בלבד לאחר חורבן ירושלים. זוהי תעודה אחת מתוך עשרות לוחות האוסף שיוצגו בתערוכה ויספקו בפעם הראשונה מבט רוחבי על אורחות חייהם של היהודים בגלות בבל, יחסיהם עם השלטון הבבלי והמבנה החברתי של יהדות בבל. את עוצמת האש וההרס בעת חורבן ירושלים ימחיש לבאי התערוכה ממצא מיוחד שנשמר מאותו הזמן - קנקן אשר עקב החום הרב של הבערה, מעל 800-600 מעלות צלזיוס, התעוותה צורתו והוא נשתמר כך עד היום. את התערוכה חותם תלמוד בבלי שהודפס בגרמניה ב-1948, שנים בודדות לאחר השואה וערב הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
 |
|
(צילום: אבי נועם)
|