ישנה אגדה המספרת שבכל דור ותקופה עם ההארה והעבודה הייחודיים שלה, הקב"ה שותל ברוב חסדיו צדיקים שינחו את בני התקופה - כיצד לבנות את הכלים שיעזרו להם להתכוונן נכון על מנת לקלוט את ההארה, את הצליל החדש שנולד לעולם. לקלוט אותו מצד אחד, ולהשכיל לשלב אותו בסימפוניה האנושית שהחלה מאז היות האדם קורא בשם ה. כל הארה מזמינה אותנו לעבודה מסוג חדש, להופעתה של קומה אלוקית חדשה בעולם. יש כאן תהליך של גדילה מקטנות מוחין שלנו, שעדיין משתעשעות בהארה החדשה כילדים ללא מודעות מלאה והבנה מול מה אנו עומדים, אל עבר שלב הבגרות של גדלות המוחין, בו קיימת הידיעה כיצד להשכיל ולהפנים את השעשוע באורח בוגר ולהסתכל על המציאות החדשה עין בעין, פנים בפנים.
דמויות כאלו הן למשל רשב"י, האר"י, הבעש"ט, ר נחמן מברסלב, הרב קוק. דמויות שיצרו יש מאין שפה דתית חדשה, והעניקו לעם ישראל מבט חדש - המסוגל להתמודד עם הלך רוחה של תקופתם ולראותו בעין טובה ואוהדת.
התקופה שלנו (בדומה לראשית המאה הקודמת למניינם) מאופיינת בשבירה וניפוץ. שבירה של כל האמונות, האידיאולוגיות, התפיסות והגישות. ניפוץ של התפיסות המודרניות, של האמון של האדם בעצמו, באלוקים ובעולם הסובב לו. בפילוסופיה שלטת כיום האסכולה הגורסת שכל המציאות הינה לא יותר מאשר משחק לשון, משחק לשון שבמסגרתו אין, ולא יכול להיות, מקום כלשהו לעניין האלוקי ולכל ערך בעל משקל מוחלט. זוהי האטמוספרה הפוסט-מודרנית שחדרה לתרבות הישראלית ושולטת זה זמן על מוקדי הכוח שלה, שלטון אשר הולך ודוחק את הציבור הציוני-דתי אל מחוץ לשיח התרבותי והפוליטי, מכיוון שאין לו עדיין הכלים והידע כיצד למצוא את עצמו בתוך אווירה זו. התגובות אליה בקרב ציבור זה נעות בין קצוות רחוקים למדי: מן הצד האחד מוצאים אנו תגובה המעדיפה להתנתק מהתרבות הכללית (המערבית) - ולעתים אף מהתרבות הציונית, ולהגביה את החומה ע"י הקצנת עמדות דתיות והסתגרות מחשבתית; ובקצה השני אנו מוצאים נכונות להיטמע בכאוס הכללי ולרדת מהיומרות הגבוהות של תיקון עולם, ולא משנה באיזו מלכות...
אל תוך החלל הפנוי הזה שיצר העידן הפוסט-מודרני, נכנס עולמו הייחודי והעמוק של הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג"ר). תורתו של הרב שג"ר חולשת על פני עולמות שלמים, וחושפת את הזיקה שביניהם, על אף הסתירות שנראות כלפי חוץ. איזו בשורה דתית מכילה הפוסט-מודרנה עבורנו כיום? אילו תובנות עולות מתוך המפגש עם המורכבות של החיים בעידן המודרני והפוסט-מודרני?
הרב שג"ר מכהן כראש ישיבת שיח יצחק שבאפרת ביחד עם הרב יאיר דרייפוס - חברו וידיד נפשו במשך שנים רבות. הרב יאיר מספר על הבשורה שיש בתורתו של הרב שג"ר:
"ההיכרות שלי עם הרב שג"ר החלה מיומי הראשון בישיבת "כרם דיבנה" (אלול תשכ"ז), אז שידכו לי אותו כחברותא בסדר ערב. כבר אז זיהיתי את שיעור קומתו של הרב שג"ר וגדולתו הרוחנית. רוחניות ייחודית זו של הרב ושל משנתו הלכה והתעצמה עם השנים. לדעתי, יש בתורתו מענה לפער ולמשבר העכשווי של החברה הדתית. הגותו בנתה שפה ייחודית המחברת בין עולמות שונים שהעולם הדתי והמודרני נפגש עימהם: קודש וחול; גלותיות מול גאולה; מודרנה, פוסט מודרנה ואקזיסטנציאליזם; חסידות וקבלה; תורה וחיים ועוד. השפה שלו השפיעה עלי באופן אישי, ובמובנים מסוימים מצאתי גאולה בהלך מחשבתו. התחושה של "אל תמנע טוב מבעליו" קוננה בי זמן רב - והיא שהניעה ודחפה אותי להוציא ולהפיץ את רוחו וייחודו לאור העולם, להקים את ישיבת שיח יצחק ולייסד מכון להוצאת כתבי הגותו".
האווירה הייחודית שמשרה דמותו של הרב שג"ר ושפתו הדתית המיוחדת, נגעו עמוק בליבם של תלמידיו הרבים במשך שלושים שנה וקשרו אותם אליו בעבותות של אהבה.. תלמידים שבגרו ונעשו לרבנים, ראשי ישיבות, פרופסורים, משוררים ואף שחקני תיאטרון, מצאו בהגותו של הרב שג"ר ובדמותו מקום להנהיר את עולמם הפנימי והתורני ולחברו אל העולם שבחוץ; שפה דתית היוצרת חיבורים חיוניים לעולם הדתי להמשך התפתחותו הרוחנית כאן בארץ ישראל.
מכלול הגותו של הרב עדיין בלום ומצפה לגאולה שתפתח אותו לציבור הרחב. הגותו כוללת הן חידושים רבי משקל בתחומים התורניים הקלאסיים - תלמוד, הלכה ומדרש, הן חידושים משמעותיים במתודולוגיה של לימוד תושב"ע, והן כתיבה ענפה בחסידות, קבלה, פילוסופיה, ספרות ופוליטיקה.
לדאבוננו, התגלה גידול ממאיר בגופו של הרב, ומזה כמה חודשים ועוברים עליו ועל תלמידיו ימים לא פשוטים. מתוך ציפייה לרפואתו הקרובה מתכנסים כל אוהביו, תלמידיו וידידיו ביום שני הקרוב, ערב חג השבועות, במלון ענבל בירושלים בשעה שמונה בערב ללמוד מתורתו על חג השבועות, להתפלל ולהתוועד בניגון לרפואתו, וכן לבשר על הקמת המכון להוצאת כתבי הרב שג"ר לאור. (פרטים נוספים).