בדרכי שלום

בדרכי שלום הוא קובץ מאמרים מגוון שלוקט לכבודו של פרופסור שלום רוזנברג. פרופ רוזנברג הוא אחד מאנשי הרוח הבולטים בדורנו, שכתב מאמרים רבים בנושאים שונים. בכתיבתו של רוזנברג אפשר לראות שני מוקדים שונים ואולי אף הפוכים זה מזה: מצד אחד, זוהי כתיבה אקדמית ברמה הגבוהה ביותר, הכוללת מחקרים בנושאים שונים, החל מחקר קלאסי במחשבת ישראל בראשונים כריה"ל (בעקבות הכוזרי), הרמב"ם, דרך מאמרים על ההגות החסידית, ועד חכמי דורינו: הרב קוק והרב סולובייציק, ואפילו פרופ ישעיהו לייבוביץ. וכמו כן, מאמרים כלליים יותר בנושאי הגות על המוסר הדתי, פסיכולוגיה ודת ועוד.

מהצד השני, פרופ רוזנברג מוכר מהטור העיתונאי שלו על פרשת השבוע, טור השווה לכל נפש. דבר זה, כמו רוחב הנושאים הנמצאים במאמרי פרופ רוזנברג, יכולים להעיד על האיש ועל רוחב דעתו.

כפי שמעיד עורך הספר, פרופ בנימין איש-שלום, ספר המאמרים המוגש לכבודו הולך בדרך זו, ומבקש לשקף כאספקלריה מאירה את מגוון תחומי העיון שהעסיקו את חתן היובל, פרופ שלום רוזנברג, לאורך שנות דור (מתוך אקדמות מילין).

הספר מחולק לשלוש חטיבות: הגות, תרבות ופרשנות, מחשבת ישראל ומחשבת ההלכה.

המאמרים בספר, כמו הגותו של פרופ רוזנברג, אינם עוסקים אך ורק בהגות היהודית הקלאסית. וכך, לצד מאמרים על ההלכה, מדרשי חז"ל, וחכמים שונים (למשל, הרמב"ם, הרב קוק והר"י הוטנר), אפשר למצוא גם מאמרים על עמנואל לוינס, ש"י עגנון, ואף מאמר על סרטיו של וודי אלן (אגב, אף זה מזכיר את דרכו של פרופ רוזנברג, שבצאת הסרט מטריקס העביר שיחה על הסרט בראי היהדות).

לא רק הנושאים בהם הספר עוסק מעידים על עולמו המגוון של פרופ רוזנברג, אלא גם הכותבים בו, ולצד חוקרים מהעולם האקדמי (פרופ רביצקי, ד"ר שוורץ) נמצאים רבנים שחלקם גם ראשי ישיבות (הרב ליכטנשטיין, הרב יואל בן-נון ועוד).

המאמר הפותח את החלק הראשון "הגות, תרבות ופרשנות", הוא מאמרו של פרופ רביצקי שדן על מהותה של האורתודוקסיה היהודית. ומעלה נושאים כמו - איך מזהים בעולם המודרני מהי בכלל אורתודוקסיה יהודית? אלו זרמים נכללים בה, ומהם הגבולות ממנו מתחילה האורתודוקסיה והגבול אשר בו היא נגמרת?

החלק השני, העוסק במחשבת ישראל, יכול לפתוח פתח לדרכים נוספות באמונה שבדרך כלל לא נלמדות. בחלק זה עוסקים בהוגים כמו הר"י הוטנר (בעל הפחד יצחק), ד"ר שמואל ויגודה דן על תפיסתו של הזמן, ועל השפעת תפיסה זו על האדם המאמין.

יוסקה אחיטוב כותב על הדמיון בין הרב אשלג (בעל פירוש הסולם לזוהר) ועמנואל לוינס בעיקר בתפיסתם את היחס לזולת ואחריותו של עם ישראל כלפי אומות העולם. מאמר נוסף הוא של ד"ר בנימין בראון שדן ביחס בין הציווי הא-להי לבין ההבטחה הא-להית בשכר אצל החזון אי"ש, גם פה אפשר לראות פתח בעיסוק במשנה אמונית אשר כמעט ולא נלמדת של אחד מגדולי הדורות האחרונים.

בחלקו השלישי של הספר אפשר למצוא מאמרים מגוונים בנושאי ההלכה, כמו מאמרו של פרופ משה חלמיש על היחס בין הלכה וקבלה, ומאמרו של פרופ דוד הנשקה על שיטת הרמב"ם בריבית לנכרי.

יתרונו של ספר זה הוא במגוון הנושאים בהם הוא עוסק. הספר נותן הזדמנות מצוינת להכרת הוגים ושיטות שהאדם הממוצע לא נחשף אליהם. בזמן שבמקומות רבים שולטים הצמצום בדעות והחד-ממדיות מציע הספר רב-ממדיות, שלא באה על חשבון העומק. ולצד לימוד הוגים קלאסיים כמו הרמב"ם והרב קוק, ניתנת האפשרות להכרת הוגים כמו החזו"א, הרב אשלג ועמנואל לוינס. כאן טמונה חשיבותו של הספר אשר יכול לתת רוחב דעות, שנמצא יותר בעולם האקדמי מאשר בעולם הדתי. ואולי אנו כדתיים רואים אותו כסותר את תפיסתנו.

גולת הכותרת של הספר הוא המאמר החותם את הספר, מאמרו של פרופ רוזנברג עצמו: זר זכרונות. המאמר נפתח בסיפור שמהווה כעין משל על חוכמת ישראל בזמן הזה, על המעבר מחקר יהדות קר ויבש ללימוד חי ויוצר. חלקו השני של המאמר הוא מעין אוטוביוגרפיה קצרה המלמדת על התחנות שעבר רוזנברג בחייו, ואולי יכולות ללמד אותנו מעט על היותו נטוע בשתי העולמות בעוצמה, הן זה הדתי והן זה האקדמי. המאמר דן בשאלות כבדות משקל אודות מחקר היהדות, יחסו של האיש המאמין למחקר המדעי, שאלה שיש לפרופ רוזנברג הרבה מה לתרום, הן כאיש מאמין והן כאיש מחקר, שלא מתבייש בהיותו דתי. דבר זה מעורר הרהורים אודות האפשרות של אדם מאמין להשתלב בעולם אקדמי, שלפחות מבחוץ נראה עולם מאיים שלא מתאים לאדם המאמין. אין מדובר פה רק במתודות המדעיות, אלא, ואולי אף בעיקר, על רוחב הדעות והעיסוק במגוון נושאים ושיטות. בנקודה זו יכול להיות פרופ רוזנברג כדוגמא לאלה הרוצים לשלב בין עולמם האמוני לבין עולם המחקר.

ערב לרגל השקת הספר יתקיים ביום חמישי (ג ניסן) תחת הכותרת "אמונה, מחקר ומה שבינהם". ישתתפו: פרופ בנימין איש שלום, ד"ר שמואל ויגודה, הרב ד"ר יהודה ברנדס, פרופ תמר רוס, ופרופ שלום רוזנברג.

בדרכי שלום - עיונים בהגות יהודית מוגשים לשלום רוזנברג, בנימין איש שלום (עורך), הוצאת בית מורשה, 648 עמודים.