ביקורת קולנוע - זה בידיים שלך

המעלה הגדולה ביותר של הסרט "זה בידיים שלך", היוצא השבוע להקרנה ומופץ על ידי סרטי נחשון, הם הקטעים הלא קצרים של מוסיקה קלאסית המושמעים בו, וגם המוטיב המוכר בווריאציות השונות שלו של צעיר מרקע סוציו אקונומי נמוך שבזכות כישרון מולד ועבודה קשה מגיע לשיאי הצלחה וקריירה. מי אמר בילי אליוט ולא קיבל?

בסרט "בילי אליוט", נער פרברים בריטי הופך לכוכב בלט נגד כל הסיכויים כאשר מורה למחול בחוג בלט מקומי מזהה את יכולותיו ומשקיעה בהכשרתו הראשונית. ובסרט החדש "זה בידיים שלך" בן עניים ועבריין זוטר, נכנס כילד לחנות לכלי נגינה בשכונה, מעביר אצבעות על קלידי פסנתר ובעל החנות מזהה את כשרונו המולד ומתמסר ללמד אותו חינם ואפילו מוריש לו את הפסנתר הישן שבחנות.

כעבור כמה שנים, כשהוא מנגן בתחנת רכבת על פסנתר המוצב שם לשימוש הקהל (יש פסנתר כזה גם ברכבת התל אביבית), מתגלה הנער על ידי מורה למוסיקה בקונסרבטוריון העירוני העובר במקרה בתחנה. המורה מחלץ את הנער מבית המעצר אחרי שנתפס בפריצה, ומצליח להמיר את עונש המאסר שלו בעבודות שירות בבית הספר למוסיקה. הוא מוזמן ללמוד בחינם, לימודים העולים בדרך כלל ממון רב, והמורה מחליט לשלוח אותו לתחרות פסנתר בינלאומית אחרי שהשתכנע שמדובר בגאון מלידה.

יש עדיין הרבה קשיים בדרך, בין היתר החברים מהפרבר המלגלגים על התפנית "הנחנחית" בחייו, הנהלת הקונסרבטוריון שלא מאמינה כי הנער מפרבר העוני מתאים לתחרות היוקרתית, הסרבנות הראשונית של הנער להיכנע למשטר המחמיר של אימונים ועבודה מתמדת הנדרשים כדי להתקדם בנגינה, הספקות וחוסר הביטחון העצמי שלו, אבל סוף טוב הכול טוב, וכמובן שגיבורנו הצעיר מנצח בתחרות הבינלאומית וחצי שנה לאחר מכן אנחנו נפרדים ממנו בקונצרט לפסנתר ותזמורת בניו יורק.

הנער שהכרנו לבוש קפושון, ניצב עכשיו על הבמה בחליפת פפיון, מצוחצח ומלא ביטחון. מי לא אוהב סיפורי סינדרלה. מה גם שחז"ל בעצמם אמרו היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. המסר שחשוב להשקיע בנוער שוליים ולטפח את כישוריו, גם הוא ראוי. אבל מצד שני, גאונים הם חריגים וספורים, ואסור שסרטים מהז'אנר הזה יעוררו את המחשבה שרק כאלה ראויים לטיפוח בשכונות העוני. 

אחד הפגמים שהפריעו לי בסרט הוא הצילום, תאורה לא מדויקת הופכת את רוב הסצנות בקונסרבטוריון לכהות מדי, והפגם הבולט ביותר הוא צילום חברתו האפריקנית של הגיבור. צילום נכון של אנשים שחורים דורש תאורה שונה מזו שבה מצלמים אנשים לבנים, ואפשר ללמוד איך עושים זאת בסרטים שמייצרים קולנוענים אפרו-אמריקאים.

לא לאלימות – 

צניעות – 

התנהגות ושפה – 

ערכים –

שווה צפייה -

איכות קולנועית –