הנפילה

Der Untergang
ארץ: גרמניה
שפה: גרמנית, תרגום :עברית
שנה: 2004
במאי: אוליבר הירשביגל , Hirschbiegel, Oliver
אורך הסרט: 155 דקות
מתאים לגילאים: מבוגרים,

תקציר עלילת הסרט
ימי מלחמת העולם השנייה האחרונים בברלין, במקלט המבוצר של היטלר והלחימה חסרת הסיכוי מחוצה לו.

http://www.youtube.com/v/R42gsGBWNkg&hl=en&fs=1

ההמלצה שלי:
איכותי להפליא - עובדות היסטוריות מדויקות להפליא, ליהוק מושלם, מראה אמין ביותר, והיסטוריה במלוא עוצמתה.

מטובי סרטי מלחמת העולם השנייה. הראי המושחת של הצורר ורודנותו על הסובבים אותו, לחימה של נערים נשים וקשישים חסרת היגיון או תקווה, אבדון ויאוש המתאים להנהגותם, וחוסר המוסר ברגעים הקשים להם.

הסרט מרבה לתאר את חוסר היכולת להתנגד לעריץ,והצדקה נכונהכביכול, של גורמים זוטרים במלחמה תוך כדי האשמה של הצמרת המושחתת.

סרט היסטורי שמראה את המאורעות בצורה אמינה ומדויקת להפליא של העובדות, וצפייה נוחה ומרתקת.
מידע חינוכי:
יש לשים לב כי נקודת המבט של היטלר על פני הדברים היא הסתכלות המאפיינת את המצב הפוסטמודרני בו אנו נמצאים ומאפשרת הבנה של התוקף ולא של הקורבנות. הסתכלות מעין זו מאנישה את היטלר ונותנת לתוקפנותו המחרידה לגיטימציה מסוג מסוים .

המלצת אורי עמית:

אפשר וראוי להשתמש בסרט זה להוראת השואה, אבל חיוני ללוות את במחשבה ודיבור לאחר הצפיה.

המסר ש"גם הגרמנים סבלו" הוא קודם כל נכון, ואיני חושב שעובדה זו ממעיטה מהמשמעות של החורבן שעבר על העם היהודי. בנוסף לכך, איני חושב שהסרט בא לגרוע מהאחריות של העם הגרמני לשואה שביצע המשטר הנאצי בשם העם הגרמני ובעזרתו – ביהודים. הסרט בא לשים לצד סיפור הסבל היהודי והאחריות הגרמנית לסבל זה, את הסבל שעבר על העם הגרמני – ואת אחריותם של הגרמנים לסבל הביאו על עצמם. החידוש העיקרי של הסרט הוא שהיטלר כמעט הביא שואה על עמו שלו, ושגם לכמעט-שואה הגרמנית היו שותפים גרמנים.

אחריותו של היטלר, גבלס ודומיהם בצמרת הנאצית איננה פותרת את הגרמנים משותפותם לחורבן. אמנם היטלר היה המוביל והבמאי, אבל גרמנים רבים הסכימו לציית ונענו לביום ולהוראות, וזאת – כפי שאומרת טראודל יונגה - למרות שהיתה אפשרות אחרת. הסרט מראה מגוון (לאו דווקא מדוייק הסטורית) של תגובות והתייחסויות לפקודות הנאציות לחורבן עצמי. היו נאצים שבחרו להיות נאמנים לעם הגרמני – כמו הרופא. והיו שבזו לעם ורצו בכליונו – כמו גבלס, כמו כל החיילים והקצינים שהתאבדו בעצם, וכמו אלו שירו באוכלוסיה הגרמנית. והיו גם שתהו ושאלו – כמו שפאר.

מנקודת מבט יהודית יש קושי לראות את הסבל הגרמני. אבל אני חושב שאפשר ואף ראוי מאד להשתדל להביא ולחנך לנקודת מבט מורכבת. אמנם נכון הדבר שזהו עוול ליצור השוואה בין השואה בפועל שביצעו הנאצים כנגד היהודים, במחנות הריכוז וההשמדה, בבורות המוות ומשאיות הגז, לבין התבוסה והחורבן שזרעו הרוסים ואמריקאים בגרמנים. אבל בכ"ז, אני חושב, מבחינתו של היטלר, גבלס ואחרים – אכן היתה שאיפה להשמדת הגרמנים כמו שהושמדו היהודים. ההבדל המעשי נובע לדעתי מזה שלרעיון של ההשמדה העצמית לא היו מספיק שותפים כמו שהיו לרעיון השמדת היהודים. בכל מקרה, אני חושב שיש ערך להבנה שמאותו מקור של הנסיון הרצחני להשמיד את עם ישראל, נבע גם נסיון מאוחר להשמיד את העם הגרמני,

זהו חשבון גרמני פנימי. ובאמת היהודים "פחות רלוונטיים" אליו. הסרט לא דן בשאלה האם החורבן של גרמניה הוא "עונש" על רצח היהודים – לא משום שזה לא כך – ה"הדבקה" בסוף של הראיון עם יונגה מעלה את האפשרות שכך הוא. אבל זה באמת לא הנושא של הסרט. זו שאלה ברקע. הנושא הוא החורבן שהגרמנים הביאו על עצמם – בכוונה תחילה.

בנוסף לכך אני חושב שברובד יותר פשוט – התמונה של מנהיג דיקטטור רע – בעל כוחות עצומים – כיצד הוא נראה בעת תבוסתו; התנועה בין הכרה במצב לבין נסיגה לדמיון של שליטה בכוחות שכבר אינם וכו' – יש בה משום הכרה מזעזעת בדוגמה מוקצנת של הטבע האנושי. לאפשות האדם, ויותר מזה כיצד ההיבריס והרצון להיות כאלוהים באופן מרושע וזידוני מתהפך בסופו של דבר על המורד והופך לתבוסה וניוון נלעג.

הסרט "הנפילה" הוא דוגמה יחודית מאד לסרט על השואה. וזאת מכיוון שבדרך כלל אנחנו מצפים מסרט שעוסק בשואה – לעסוק בהשמדת היהודים או להתייחס אליה באיזה אופן כנושא מרכזי. אבל אני חושב שגם מהשאלות הרבות שהסרט פותח, ובכללם המפגש עם עוצמת ההרס העצמי הטמונה ברוע, יכולים לעלות תובנות משמעותיות ובעלות ערך רב.

עוד בנושא:
http://www.fisheye.co.il/downfall

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94

הדרוג שלנו
שווה צפיה
די לאלימות
ערכים
צניעות
התנהגות שפה
איכות קולנועית