הנער בפיג'מת הפסים

חדשות כיפה ציפי קלר 11/11/08 00:00 יג בחשון התשסט

• The Boy in the Striped Pyjamas
ארץ: ארה"ב
שפה: אנגלית, תרגום :עברית
שנה: 2008
במאי: הרמן, מארק , Herman, Mark
אורך הסרט: 90 ד'
מתאים לגילאים: נוער, תיכון, מבוגרים,

תקציר עלילת הסרט
ברונו בן השמונה חי חיים מוגנים כבנו של קצין נאצי אשר קידומו מנתק את המשפחה מביתם הנוח בברלין אל אזור מרוחק, בו לילד הבודד אין מה לעשות ועם מי לשחק. משועמם וסקרן, ברונו מפיר את האיסורים החוזרים של אמו שלא לחקור את הגינה האחורית בבית החדש, והוא מטייל אל "חווה" שנמצאת לא רחוק. שם הוא פוגש את שמואל, נער בגילו של ברונו, שחי בקיום מקביל וזר מצדה השני של גדר התיל הגבוהה. המפגש של ברונו עם הנער בפיג'מת הפסים מעיר אותו מתמימותו ופוקח את עיניו אל זוועות עולם המבוגרים שסביבו.
http://www.youtube.com/v/oFkMTN439g0&hl=en&fs=1

ההמלצה שלי:
הסרט מכניס אותנו לתמונת עולמו התמים של ברונו ודרך הסתכלותו הסקרנית על העולם אנו מגלים את העולם האכזר לו הוא נחשף. הסרט מצולם מנקודת מבטו של הילד בצורה עקבית המאפשרת לנו הצופים נקודת מבט שונה מכל סרט העוסק בנושא השואה. נקודת מבט זו מאפשרת , לנו הצופים יחד עם ברונו, קילוף איטי של התמימות והפשטות של עולמו הילדותי לתוך עולם אכזר ומורכב תוך כדי פיתוח חברות יוצאת דופן למרות המרחק והשונות עם ילד שפגש. נקודת המבט הרגילה ברוב סרטי השואה היא מתוך גדרות התיל בתקווה לחופש שמעבר להם. בסרט זה הצפייה שלנו היא מהצד החופשי של גדרות התיל פנימה. הסרט עוצמתי בפשטותו ומותח לכל אורכו. קצת צורמת העובדה שהסרט דובר אנגלית ומעט מאוד התייחסות לשפה הגרמנית המתבקשת בסרט כזה.
מידע חינוכי:
• כניסה לנעלי הנאצים היא בעייתית תמיד ומתאפשרת רק כיום, במצב הפוסט מודרני בו השיח מתקיים סביב כל נקודות המבט. מעקב אחרי עולמו המתפתח של ברונו מאפשר התמקדות בכל המרכיבים החברתיים והמשפחתיים של המפלגה הנאצית שגרמו ליצירת המכונה המשומנת של ההשמדה. הספור מתמקד בחברות המיוחדת של ברונו עם שמואל והיא העוגן האנושי החזק ביותר בסרט.

כיוון שהסרט הוא בסגנון פוסט מודרני, בו אור וחושך משמשים בערבוביה. הסרט מתעסק יותר מידי בצד הנאצי, הוא מנסה לחבר אותי למשפחה הנאצית ולרחם עליהם, יותר מאשר ליהודים אותם הוא הופך לקורבן הוא מראה איך הנאצים מנסים לטשטש את המציאות הקיימת במחנות העבודה, ע"י הסרט וע"י מה שהילד חושב שזו חווה, אבל לא מספיק מגלה את האמת על החיים במחנה העבודה, ועל הזוועות שם, פרט לסיומו הטראגי של הסרט. יש חשש ממשי שיהיה עיוות בהסתכלות האמיתית והנכונה של הילדים על השואה, לכן על המחנך להיות ער לזה, ולא לוותר על הדיונים, כשהוא מנחה אותם לאפיקים הנכונים.


הדרוג שלנו
שווה צפיה
די לאלימות
ערכים
צניעות
התנהגות שפה
איכות קולנועית