ארון הספרים היהודי גדל בכל יום ויום, וגם ספרים על ספר הספרים נכתבים בזה אחר זה, אלו מעולמות של מחקר ואלו מעולמות של אמונה וחסידות. ספרו של הרב אביה הכהן 'פני אדם' על ספר במדבר הוא פנינה מיוחדת ומהווה נקודת מפגש של העולמות שנראים במבט ראשון רחוקים כל כך. הספר נטוע בעולם המחקר המוקפד בבירור טענותיו, אך שורשיו הרגשיים-אמוניים נטועים בחסידות, ודומה שבנקודת מפגש זו עומד הרב אביה כמעט יחידי. הרב אביה כותב ברמה המחקרית, אולם דבריו נוגעים ביסודות הנפש. הרב אביה פותח את ספרו בסיפור אודות הבעש"ט, וחוזר לבעש"ט בסוף הספר, ונראה שנפשו של הרב אביה קשורה לנפש הבעש"ט. הבעש"ט, אור שבעת הימים מגלה אור אלוהי בכל נפש, והרב אביה עובר בספר במדבר פרשיה אחר פרשיה, ומראה שהשורש הרוחני שלה הוא מבט על האדם כהתגלות א-לוהים - בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ. פרקי המפקד בספר במדבר, שנראים במבט ראשון כטכניים ומשעממים, הם על פי מבטו של הרב אביה קריאה לספירה של כל אדם ומבט על כל אדם. הרב אביה עובר עלפרקי ההלכה של הספר וביד אומן הוא מראה ששורשי ההלכה בספר במדבר הם מבט על האלוהי שבכל אדם. כך לדוגמא בספר במדבר יש מצווה על שילוח טמאים ממחנה ישראל (במדבר פרק ה א-ד). בספר ויקרא מצאנו מצווה רק על שילוח מצורעים, ואילו בספר במדבר כל הטמאים משולחים ממחנה ישראל, ומשמע שמחנה ישראל הוא עצמו מקדש, ובמקום שיש ישראל שם השכינה שורה. הנזיר (במדבר פרק ו) דומה בהלכותיו להלכות הנוגעות לכוהן גדול, מגמת הפרשה על פי הרב אביה היא לאפשר לכל אחד מישראל להיות ככהן גדול, ובמקום שהוא, שם מקדשו.
 |
|
(צילום: יח"צ)
|
ספרו של הרב אביה אינו מכיל רק פירושים מתוקים ומתקתקים ובספרו יש גם אמירות שאינן פשוטות, וכאן נביא רק דוגמא אחת לאמירה גדולה שגם קשה. בפרק יא בספר במדבר מסופר את סיפור קברות התאווה. הסיפור מכיל עניינים רבים - בקשת בשר, תלונות משה, נבואת משה ושבעים הזקנים, נתינת שלו, ולבסוף נבואת אלדד ומידד. אחת השאלות שהסיפור מעלה היא שאלת הקשר בין נבואת אלדד ומידד לעלילה המורכבת, האם אי אפשר היה להביא אפיזודה זו במקום אחר? תשובת הרב אביה היא ששבעים הזקנים התנבאו עם משה מחוץ למחנה ונבואתם הייתה מרוחו של משה - וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים... (במ' יא כה). בדיוק באותו הזמן אלדד ומידד התנבאו מרוח ה' ולא מרוחו של משה, ונבואתם הייתה בתוך המחנה. נבואתם באה ללמד את משה שלא יתרכז עם נאמניו מחוץ למחנה, ושכל אחד ואחד יכול לזכות ברוח ה' מרוחו שלו ולא מרוח משה. לפיכך הסיפור קורא שלא להתבטל אל מול רב, אף אם הוא גדול ואדיר, והסיפור הוא קריאה לכל אדם במקומו הוא למצוא את אלוהיו בקרבו שלו! בלשון הבעש"ט אפשר לומר שהסיפור הוא קריאה לגלות את הפן האלוהי שבכל אדם, ובלשון מודרנית אפשר לומר שהסיפור הוא קריאה לדמוקרטיזציה של הנבואה.
עקבות תורת הבעש"ט ניכרים בכל שורה ושורה של הספר. יש להדגיש שתורה זו קלה לאמירה, אך היא דרישה שאינה פשוטה בחיים. מבט נמוך של אדם על האדם, אינו מאפשר לראות את גדולת האדם, ורק מבט עמוק ונוקב כמבטו של הבעש"ט מאפשר הבטה זו. לפיכך ספר במדבר הוא קריאה למבט עמוק נוקב ואוהב על כל אדם.
הרבה רוצים להיתלות בכנף מעיל הבעש"ט - והלואי שיהיו יותר, המהפכה הבעש"טנית כמעט חלפה ליד האוזניים של רוב החרדים והדתיים. האם בימינו יש איזשהו נגיעה בעש"טנית במפלגות הדתיות? הבעש"ט הוא מורה גדול ובתורתו גוונים וסתירות. הבעש"ט אף מיוחד בפנים האוניברסאליות של תורתו. כמדומני שאין בדבריו שנמסרו לנו מילה של גנאי אודות נכרים. אולי בשל כך קרא לרב שלו "רבי אדם", רמז לכך שתורתו הינה לכל אדם באשר הוא שם.
הרב אביה מנכיח בספרו את הפן האנושי וכביכול הוא אומר לנו: ראו, ראו, הדברים כבר נמצאים בתורה, בספר במדבר! אילו הסתפק הרב אביה בלהראות את ה"פני אדם" שבספר במדבר, ואת החשיבות של ראיית והרגשת השכינה האלוהית שבכל אדם - דיינו, ולוואי ורק את המסר הזה נפנים, ונזכה לראות בכלאדם נוכחות אלוהית.
אם אנסה לסכם את ספרו של הרב אביה הרי שיש בו שלוש קריאות -
קריאה לחזרה לתורת הבעל שם טוב!
קריאה לחזרה לתורתו של ספר במדבר!
קריאה ללמוד את האדם ולראות את האור האלוהי שבכל אדם!
ורק עוד משפט - רוצו לקנות את ספרו של הרב אביה , זה שווה.
אביה הכהן, פני אדם - על תורת האדם והעם בספר במדבר, ידיעות ספרים, תשע"ד.