ערב ראש חודש אלול קיבלתי שאלה מתלמידה: "איזה ספר כדאי לי ללמוד בחודש אלול?". כחסיד נאמן של הרב קוק המלצתי לה כמובן על אורות התשובה, וציינתי כמה שמות של ספרי-פירושים שיעזרו להתמודד עם הקטעים הקשים
אך לבי נקפני מעט: יותר ממאה שנים עברו מאז שנכתב אורות התשובה, ולמרות היופי והעומק הנצחיים בפסקאות, שאני חוזר אליהן בכל אלול, תהיתי אם הספר הזה עדיין יכול להיות רלוונטי. הרי את ספרות התשובה המסורתית שעל גביה ניצב הרב קוק, רובנו כבר לא מכירים, וודאי שלא חיים אותה. על האתגרים הרוחניים והחברתיים שעמם התמודד הרב קוק בקושי שמענו, והיום אנחנו עומדים מול אתגרים חדשים, תחושות חדשות, שאלות חדשות.
הדבר הראשון שעשיתי אחרי שקיבלתי לידי את 'נעשה אדם' של הרב שלמה וילק היה לשלוח הודעה לאותה תלמידה: "אם את עדיין לומדת אורות התשובה, יש ספר חדש שמאד כדאי לך לקנות".
הדבר הבסיסי ביותר שהרב וילק עושה בספר הנפלא הזה הוא לתרגם את אורות התשובה עבור הקורא בן זמננו. ראשית, בכך שהוא לוקח אותנו אל עולמו של הרב קוק. בעזרת ידע רחב ומרשים הוא פורש בפנינו את הן התפיסות הפנים-דתיות שעל גביהן בנה הרב קוק את עולמו הרוחני (החל מחז"ל והראשונים וכלה במובאות רבות מבעלי החסידות), הן את ספרות ההשכלה (גורדון; ברנר; ביאליק) שעמה הוא התמודד ולה הוא ביקש להציב אלטרנטיבה.
אך חשוב מכך, הרב וילק מעביר את זירת ההתרחשות של אורות התשובה אל המאה העשרים ואחת. בדברים שכתב הרב קוק כדי להתמודד עם שופנהאואר, משתמש הרב וילק כדי לתקוף את הייאוש העולה מכתביו של יובל נח הררי (קיצור תולדות האנושות); ועם רעיונות ששימשו לנתח את השגיאות של 'היישוב הישן' במאה ה-19, הרב וילק תוקף תופעות בחברה הדתית והחרדית בת-ימינו.
הביטוי הניכר ביותר של פעולת התרגום הוא השפע המהמם של אזכורים מעולמות התרבות והבידור בני ימינו.
אזכורים שלא מגיעים רק מן התרבות הקלאסית (כפי שמצוי היה אצל הרב ליכטנשטיין זצ"ל) אלא מן התרבות העכשווית הכללית והישראלית גם יחד: ג'ון לנון ואריק איינשטיין; מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ומלכוד 22; חלף עם הרוח וקן הקוקיה ועוד ועוד. עולמות תרבותיים שלמים שהרב וילק עושה בהם שימוש הן כדי להמחיש את דבריו של הרב קוק והן כדי להצביע על התפיסות שדברי הרב קוק מתמודדים עמן ויוצאים כנגדן. למותר לציין כי מלבד החשיבות שבהם, האזכורים הללו הופכים את חוויית הקריאה להנאה צרופה.
אך הרב וילק לא רק מתרגם אלא גם ממשיך ומפתח. לא רק השמות והתאריכים השתנו במאה השנים האחרונות, אלא המציאות עצמה. האתגרים. הרעיונות. כדי שאורות התשובה יהיה רלוונטי במדינה יהודית ריבונית הנושאת את צלקות השואה ומתקיימת במרחב תרבותי פוסטמודרני, דרוש יותר מאשר תרגום.
לא פעם ולא פעמיים מצביע הרב וילק על ההבדלים הללו: על הרצף שבו המושגים 'דתי' ו'חילוני' מיטשטשים, כפי שקיווה הרב קוק שיקרה; על ירידת ערך המצ'ואיזם שגרם לרב קוק עוד להתנצל על החולשה המגולמת בתשובה (הציונות הדתית, כך לפי הרב וילק, היא היחידה שעוד תקועה עם הנטיות המצ'ואיסטיות של תחילת המאה הקודמת). הרב וילק מציע יישומים חדשים של דברי הרב קוק בדורנו, אך לא מהסס גם להצביע על פערים אפשריים בין עמדתו שלו לזו של הרב קוק.
ומכאן למגמה הגדולה יותר של 'נעשה אדם'. כותרת המשנה של הספר איננה "פירוש לאורות התשובה", אלא "החיים על פי אורות התשובה". כי תשובה, כך לפי הרב קוק וכך לפי הרב וילק, איננה מצווה דתית שמקיימים בעיקר בחודש אלול, אלא דרך חיים. דרך שחווה את המתח בין הרצוי למצוי כאחד מיסודות הקיום, ומסוגלת לבוא בתביעות נוקבות כלפי ההווה יחד עם חמלה ורוך הנובעים מן התקוות הגדולות הנעוצות בעתיד.
'נעשה אדם' איננו ספר פירושים. אם הייתי רוצה להקביל אותו לספר אחר, אולי הייתי בוחר בסדרת 'לאמונת עתנו' של הרב צבי טאו (במרחב אידיאולוגי קרוב יותר, אפשר להצביע על ספריו של הרב יובל שרלו על משנת הרב קוק מלפני עשרים שנה). 'נעשה אדם' מציב תפיסת עולם עמוקה, רחבה ומגובשת המבוססת על קריאה דיאלוגית עם כתבי הרב קוק ומבקשת לעצב מתוכה דרך חיים של פתיחות ומחויבות.
הספר מתמודד עם סוגיות של חברה מעורבת, גיוס לצבא, ועדות קבלה ביישובים. הוא לא מהסס לתקוף את הפטרנליזם שהוא מזהה אצל רבנים מסוימים (שהוא נוקב בשמם) בציבור הדתי השמרני, ובה בעת לגנות את הריקנות שקיימת בחברה החילונית. אם הרב שג"ר התמודד עם הפוסטמודרניזם בדרכו החסידית, המצטדקת-משהו, הרי שהרב וילק מתמודד עם הסוגיות הללו בדרכו של הרב קוק: דרך מורכבת, בלתי-צפויה, אך גם חדה ותובענית ונוקבת.
בדברים הקצרים הללו לא התחלנו להקיף את תוכנו של הספר, שסביר שעוד יעורר פולמוסים וסערות, וראוי שיהווה את אחד מספרי היסוד של האגף הליברלי בציונות הדתית. אך אי אפשר לסיים בלי שתי מילים על הצורה. 'נעשה אדם' הוא ספר ביכורים, אך הוא כתוב בלשון ספרותית, אישית וסוחפת. מצד אחד הוא נעים ומזמין עבור כל קורא, ומצד שני הוא טעון בנימי-משמעות דקים הדורשים עיון ולימוד. וודאי לי שאצטרך לקרוא בו פעם שנייה ושלישית, ואני ממליץ בחום לכל אוהב ספר להתחיל בהקדם האפשרי את הפעם הראשונה.
הכותב לומד ומלמד בישיבות הר עציון ומחנים. הספר 'נעשה אדם' של הרב שלמה וילק, ראש ישיבת אור תורה מחניים מבית אור תורה סטון , יצא בהוצאת 'ידיעות ספרים