אם אבי ניר, מנכ"ל קשת, פותח את הבוקר שלו עם כוס קפה ונתוני הרייטינג של אתמול - וסביר להניח שכך הוא עושה - הוא ודאי לא מרוצה ממה שהוא רואה שם בחודשים האחרונים. ההתחזקות של ערוץ 14, שהתחיל כערוץ 20 הקטן והבלתי-מאיים, היא כבר מגמה שגם הערוץ החזק במדינה לא יכול להתעלם ממנה: "הפטריוטים" עם ינון מגל כובשת את הפריים טיים, המהדורה טיפסה בעיקר בתחילת המלחמה וממשיכה לשמור על יציבות, והצופים נשארים נאמנים לערוץ גם בימים של "ארץ נהדרת".
ובכל זאת, למרות ההתחזקות המטאורית והכמעט בלתי מוסברת של הערוץ הצעיר עם האידיאולוגיה הימנית המובהקת, אני מעוניינת להשתמש בבמה כדי לפנות לאותו אבי ניר עם הקפה של הבוקר: אין לך מה לדאוג. אין ספק, מלחיץ לראות איך בזמן קצר כל כך ערוץ שגירד אחוזי רייטינג בודדים הצליח לכבוש גם את החדשות וגם את הפריים טיים ואפילו לעקוף פה ושם את תכניות הבוקר שלכם, ובכל זאת אתה יכול להיות רגוע - הלל ביטון רוזן לא יהיה ניר דבורי עד שלא יעבור לערוץ 12.
ערוץ 14 הוא הדבר החם של הרגע, אבל לא מדורת השבט
ערוץ 14 הוא הדבר החם של הרגע. אחרי שבמשך שנים ערוץ 12 הרשה לעצמו להדהד על המסך אידיאולוגיות מהצד האחד של המפה הפוליטית, הגיע ערוץ חדש עם הבטחה למשהו אחר - והוא מקיים אותה מדי יום. הצופים שצמאים לשיח אחר ולערוץ שיסכים להם (ויתמוך בהם) לאהוב את ביבי ובן גביר דוהרים בהמוניהם ל"פטריוטים", אבל יש משהו אחד שגם ינון מגל יודע - אין להם סיכוי להפוך למדורת השבט.
לערוץ 14 יש את הקרקס של ינון מגל אבל אין להם את המקצועיות של עמית סגל. "הפטריוטים" יכולה להיות הגילטי פלז'ר של מדינת ישראל ואפילו לעקוף את "מאסטר שף" יום אחד, אבל גם רייטינג מדהים לא יהפוך אותם לערוץ של המדינה. כשאזרחי ישראל ירצו לשמוע חדשות, הם יבקשו לדעת מה אומר ניר דבורי. כשהעם זקוק למידע, לעובדות, למקצועיות, הוא מחפש את הפנים המוכרות של יונית לוי או דנה ויס. מגי טביבי, מתוקה ואינסטגרמית ככל שתהיה, לא יכולה להחליף אותן.
ממש כמו בנימין נתניהו, בישראל לא מחליפים את ערוץ 12
יעידו על כך נתוני הרייטינג של טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות, יעידו על כך לילות מתוחים כמו מוצאי השבעה באוקטובר או המתקפה האיראנית ותעיד על כך גם הפופולריות של ברהנו טגניה ודני קושמרו. כדי להיות הערוץ של המדינה נדרשת מקצועיות, רצינות, ניסיון וגם תקציב גדול, ובכל הפרמטרים האלה ערוץ 12 מרחף הרחק מעל 14. ולא פחות מכך, נדרש גיוון דעות ומגזרים שערוץ 14 עוד רחוק מאוד ממנו.
הכהונה ארוכת השנים של ביבי ממחישה באופן המושלם את ההעדפה של עם ישראל לחיות עם הקיים, דפוק או שחוק ככל שיהיה, ואת הסלידה שלו משינויים. ערוץ 14 יכול להמשיך להתאמץ, אבל בישראל גם סוס שמפסיד לא מחליפים. ועם כל הביקורתיות של ערוץ 12 כלפי ראש הממשלה המכהן, הם בכלל לא שמים לב עד כמה הם והוא דומים.