שאלה
היי. מחר ראש השנה, ואני נכנסת לחג הזה נורא מתוסכלת.
אני מרגישה דיי מיואשת, כאילו גזר הדין שלי נקבע מראש כבר ואין מה לעשות
אני נהייתי אדישה שכבר זה לא משנה לי מה יהיה הגזר דין.
אני מרגישה כמו שיש חבר שאתה רוצה להתקרב והוא לא רוצה בקשר איתך- ככה עם ה': אני מרגישה שהוא לא רוצה בקשר איתי.
זה לא מונע ממני להמשיך להאמין ולקיים מצוות, אבל זה פשוט בלי חשק, כמו על אוטומט והשלמה עם המצב שיהיה מה שיהיה. אין בי שום התרגשות מהחג הזה, רק דיכאון.
ואני לא רואה סיבה למה "להילחם", כאילו זאת ההחלטה של ה' וזהו
תשובה
שלום לך,
אני עונה באופן תמציתי בגלל שאנחנו בערב חג - ואם תרצי נוכל להמשיך לברר את הנקודה ולהרחיב גם לאחר ראש השנה.
התסכול, הייאוש והכאב שלך מאוד נוכחים - מאוד מובנים.
כשאת מרגישה שהוא לא רוצה קשר איתך, איך אפשר להיכנס לראש השנה ולהגיד את כל גדולתו? של היום ו/או של הקב"ה.
כמו בכל קשר בין אנשים, בתוך כך קשר זוגי, אנחנו לא תמיד יכולים לשנות את מי שמולנו - אלא את עצמנו.
במקרה הזה אני מזמין אותך, לאור דברים של האור החיים הקדוש על כך שמשה דיבר עם ה' פנים אל פנים להפנות את מבטך אלייך.
לראות איפה את במקום הזה - כמה את רוצה את הקירבה.
ברור שאת רוצה!
לפעמים צריך לשאול לא רק את השכל, אלא את הרגש, או להיפך.
האור החיים הקדוש שם כתב מילים שאולי שווה לשים לב אליהן:
"הכוונה בזה הוא כפי שיעור ההכנה שהיה עושה משה להקבלת פני שכינה - לאותו שיעור תהיה ההשגה מפנים העליונים; כי כפי אשר יכין אדם עצמו להשפעת הקדושה ישיג,
ואומרו 'כאשר ידבר איש אל רעהו', יתבאר לדרכנו על דרך אומרו (משלי, כז) 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם'
פירוש כי הלבבות ישכילו בנעלם אם לאהוב אם לשנוא, כי כפי אשר יכין האדם לבו לאהוב חבירו - כמו כן יתבונן לב חברו לאהוב אותו ...
ומעתה יבחין אדם מה הוא עם קונו אם לבבו יתאוה ויחשוק בה' ובעבודתו הנה זה סימן כי ה' אהבו.
אם אצלנו יש אהבה לקב"ה - הוא גם אוהב אותנו.
קרי, הקב"ה תמיד שם אבל הוא מעניק לנו את היחס שאנחנו נותנים לו.
לפעמים לא מצליחים לעשות את השינוי הזה - יש מחסום.
המחסום הוא משהו בתוך הלב שלא מאפשר לנו לעשות את השינוי.
זה יכול להיות משהו שקרה עם מישהו אחר, וזה גם יכול להיות שאלה או קושי מול הקב"ה.
אולי אכזבה מגזירה שאנחנו תולים בו (ואולי גם לנו יש חלק בו), או כל דבר אחר.
אני רוצה להזמין אותך לחשוב על זה - לשהות במקום הזה.
נכון שנח מעט להילחם בזה, ואני לא מונע את זה ממך - רק מבקש שתשהיי במחשבות הללו טיפה לפני.
כאן להמשך הבירור אחר ראש השנה - אם לעת עתה, ומעומק הלב - שנה טובה ומתוקה.
שתכתבי ותחתמי בספר חיים טובים, את וכל משפחתך.
נתנאל ווייל
חברים מקשיבים
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם