מנהגי אבלות

בס"ד

שלום רב,

ההסברים לכך שלא מסתפרים הם לא מה שהבאת. להלן ציטוט מתוך תשובה מסודרת ומפורטת בעניין:

איסור תספורת באבלות על אביו ואמו

א. במסכת מועד קטן (יד, ב) מובא: "אַבֵל אסור בתספורת, מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן (ויקרא י, ו) ראשיכם אל תפרעו". ופירש רש"י: "גידול שער". ומבואר שאַבֵל צריך "לגדל פרע" את שער ראשו, והיינו שאסור לו להתגלח.

שיעור זמן האיסור להתגלח מבואר בדברי הגמרא (שם יט, ב) "שלשים יום מנלן דשלשים יום אסור בגילוח - רש"י, יליף פרע פרע מנזיר. כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו הא שאר אבלים, חייבים משמע - רש"י וכתיב התם (במדבר ו, ה) גדל פרע שער ראשו, מה להלן שלשים, אף כאן שלשים". ועוד מבואר בגמרא (שם כב, ב) שעל אביו ואמו נוהגים דיני אבלות כל י"ב חודש, חוץ מדין איסור תספורת ששיעורו הוא עד שיגערו בו חבריו: "על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו - עד שיגערו בו חבריו. על כל המתים כולן - נכנס לבית השמחה לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו - לאחר שנים עשר חדש" וכתב בספר גשר החיים (פרק יט אות א) שאף שחלק מפרטי דיני אבלות מקורם בתורה ובנביאים, כגון איסור תספורת, הנלמד מהכתוב ראשיכם אל תפרעו - "עם כל זה אין אבלות שבעה מן התורה אלא מדרבנן, כמבואר ברמב"ם ריש הלכות אבל".

להלכה נפסק בשו"ע בהלכות אבילות (יו"ד סימן שצ סע' א) "אבל אסור לגלח שערו, אחד שער ראשו ואחד שער זקנו ואחד כל שער שבו, ואפילו של בית הסתרים, כל שלושים יום". ובהמשך (שם הלכה ד) פסק המחבר: "על כל המתים מגלח לאחר שלשים, על אביו ועל אמו, עד שיגערו בו חבריו". וכתב הרמ"א: "ושיעור גערה יש בו פלוגתא, ונוהגים בג' חדשים. ובמקומות אלו, נוהגין שאין מסתפרין על אב ואם כל י"ב חדש, אם לא לצורך, כגון שהכביד עליו שערו, או שהולך בין עובדי כוכבים ומתנוול ביניהם בשערותיו, דמותר לספר". ומשמע כי שיעור האבלות על אביו ואמו הוא י"ב חודש, ואף לענין איסור תספורת היה צריך להיות כן. אלא שבתספורת הקילו שרשאי להתגלח עוד קודם שעברו י"ב חודש, אם שיער ראשו גדל פרע. ונתנו חכמים שיעור לדבר "משיגערו בו חבריו".

מתוך:

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA_(Zvi_Ryzman)