שאלה
לכבוד הרב שלום רב !
אני נערה בת 17,ולאחרונה קראתי רבות על ענין שמירת העיניים לבנים (בעיקר ), וככל שלמדתי יותר ויותר הבנתי עד כמה חטא זה נורא ואסור ויחד עם זאת עד כמה קשה שלא לחטוא בו .
עד לפני כחודשיים היה לי חבר במשך כשנה. אנו הקפדנו על גדרי הצניעות וההלכות (ייחוד , נגיעה וכו') , אולם אני מתארת לעצמי שחברי חטא בגללי לא פעם . הדבר מטריד מאוד את מנוחתי מכמה סיבות .
ראשית מפריעה לי העובדה שאני גרמתי לחברי לחטוא. ושנית אני מרגישה שהורדתי מהקדושה שלי עצמי .
(כמובן שלא היתה שום כוונת תחילה להחטיא חס וחלילה !!!)
ולכן אשמח אם תענה לי על מספר שאלות :
א. מה עלי לעשות כדי שארגיש יותר טוב כלומר שהדבר יפסיק להטריד את מנוחי ושארגיש שחזרתי בתשובה שלמה.
ב. מה עלי ללמוד ולעשות לעתיד לבוא , כלומר מה עלי לשנות ולעשות על מנת שלא אחטיא (מבחינתי) בעתיד את בן זוגי בעתיד או בכלל בנים שבסביבתי ?
ג. האם כאשר אני מתנהגת לפני גדרי התורה ועושה את ההשתדלות שלי כדי לא לחטיא בנים בשמירת העינים ,עדין אני נחשבת למחטיאה?
תודה רבה וכל טוב !
תשובה
תשובה:
מתוך שאלתך ניכר שענייני הצניעות חשובים לך ואת מתאמצת מאוד להקפיד על פרטי ההלכות בתחום חשוב זה ,תבורכי.
עיקר שמירת העינים מוטל על המסתכל (בבא בתרא נז:)
א.על מנת שהנושא יטריד את מנוחתך פחות כדאי לנסות להתקדם גם בנושאים אחרים בעבודת ה' חסד,תפילה,לימוד,כיבוד אב ואם ועוד,ההתמקדות בנושא אחד לעיתים מקשה על ההצלחה .
ב.עליך להמשיך להקפיד לנהוג בצניעות ובכך תמלאי את חובתך ההלכתית .
ג.אם את נוהגת לפי גדרי הצניעות אינך נחשבת למחטיאה.
בברכה
אסי בלנק
ר"מ מדרשת הבנות