שאלה
מקווה שאני לא טועה באשר לקטגוריה...
יש לי תאומה קשה מאד, אנחנו גרות באותו חדר, והיא מקשה עלי בהרבה תחומים. לא רק עלי, גם על סביבתי, וקשה לי לראות את זה. היא גדולה ממני בעשר דקות, ולפני שנים רבות אמר לי רב בהרצאה שאף על פי שההבדל קטן, עלי לכבד אותה...
אחותי נקלעה עתה לקשיים כלכליים, ומבקשת שאלווה לה. קשה לי לסרב, אך האם מותר לי לבוא אליה בבקשה לשנות את הנהגותיה ומידותיה לפחות כלפיי ולפחות בדברים בעלי השלכות מעשיות אלי, בתמורה להלוואה? או שזה ריבית?...
שאלה נוספת לגבי התאומה הלזו... אני מניחה שזו לא שאלה נפוצה, אבל היא קשורה לכבוד כללי לבריות, ובמיוחד לאותם אנשים שהאל העניק להם מכבודו... לדעתי זה לא משהו ששמים עליו כל כך דגש בחינוך היום. אולי כי דברים דחופים יותר עומדים על הפרק, אולי כי הדבר נפרץ מזמן, ואולי כי התאומה הזו שלי היא בין היחידים שלוקים במשהו כל כך מוזר... היא טוענת שכל בני האדם אותו דבר, ואין הבדל בין אדם אחד לשני, ולכן אינה חייבת בכבודו של אף אחד. יוצאים מן הכלל הם כמובן ההורים (שאותם היא לא מכבדת, אך מודעת לכך שהיא חייבת) אחים גדולים (היא בכורה, ואוהבת להזכיר את זה) וכמובן רבנים... אבל לגבי השאר: שופטים, פרופסורים, רופאים, פוליטיקאים, מנהיגים, כולם... אף אחד לא ראוי לכבוד ממנה, כי הם כולם אותו דבר. היא דורשת כבוד לעצמה, ושונאת לתת כבוד לאחרים באופן מהותי ושורשי ביותר. היא מזלזלת כמעט בכל דבר (אבל בעיקר במה שבאינטרס שלה לזלזל בו), ואוהבת להפשיט דברים מהמעטה שלהם, כדי להציג עד כמה הכל נמוך... אני נותנת באופן טבעי כבוד למי שנתפס בעיני כמעלי, ומשתדלת גם למי שלא, וממש צורם לי הקטע הזה שלה. לדעתי יש לזה השלכות חמורות כגישה כללית, וכן ברור לי שהקשיים היומיומיים שיש רק לה משום מה ולא לאחרים, קשורים לזה קשר הדוק... האם יש הנהגות ומקורות הלכתיים והשקפתיים חד משמעיים שיוצאים נגד דבר כזה, ואף מדברים על ההשלכות או אפילו עונש?
אחותי זו, קוראת עכשיו תשובות שלך באתר אחרי כתבה שקראה עליך, והיא מאד מתרשמת ומתחברת מהגישה והטיפול של הרב במקרים ושאלות. אם אוכל להעביר לה משהו בנושא מהרב, היא ודאי תקבל...
תודה, וסליחה על האריכות.
תשובה
שלום
הכלל שמנחה אותנו הוא שאדם ידאג לעולם הבא שלו, ולעולם הזה של חבירו ולא להיפך. דהיינו להתחזק בעבודת ד' שלך, ולעשות חסד עם זולתך.
לגבי שאלותיך-
א.זהו חשש ריבית דברים דרבנן ולכן אין לומר כזה דבר במעמד ההלואה, אלא לתת את ההלואה בלב שלם. ובלי קשר אחר כך אפשר לשוחח איתה על החיים המשותפים שלכן ועל הצורך שלך באהבתה ובאמפתיה ממנה.
ב.זוהי תכונה לא טובה, 'לא חרבה ירושלים עד שהשוו בה קטן לגדול', 'כבד את אביך ואת אמך- לרבות אחיך הגדול', 'והדרת פני זקן' בחכמה ובשנים, מידת הענווה כאמור באגרת הרמב"ן על היחס לכל אחד כמי שגדול ממך, ועוד רבים בחז"ל. העיקר הוא להיות שפל רוח ועניו ולא להתגאות על הבריות אלא להרבות בכבודן.
מצידך, האירי לה פנים, ושוחחי איתה על הצורך באהבה הדדית וכבוד הדדי.
בהצלחה