שאלה
בס'ד
שלום רב,
הייתי רוצה לדעת מה אפשר לעשות עם עצבות שהיא כל כך בסיסית? איך אפשר להרגיש את השגחת הבורא גם עלי, למרות שהוא לא נענה לתפילותי? איך אפשר להאמין באמת שהכול לטובה, אם אתה לא מצליח להיות מי שאתה רוצה להיות? איך יוצאים ממעגל הייאוש באמת? מהשורש? אני מרגישה שלמרות כל העצות של רבנו, ואחרים, ולמרות הניסיונות החוזרים שלי לשמוח ולהאמין שעוד תפילותיי יענו, אני כל הזמן חוזרת למקום בו אני לא מאמינה שאכן דברים ישתנו, כי הם לא השתנו עד עכשיו.איך בנאדם שהיה לו קשה כל החיים והוא רגיל בעצבות וייאוש, יכול באמת לעשות תשובה?
אשמח מאוד למענה.תודה
תשובה
שלום
מקובלנו שאחרי המעשים נמשכים הלבבות, היינו אם תתנהגי, לאורך זמן בשמחה רבה , תהפכי להיות שמחה גם פנימית.
אמנם מעבר לקונץ, הייתי רוצה להאיר בפנייך צדדים נוספים.
הקב"ה ברא אותנו עם חיות שמחה ואופטימיות, למרות כל גלי הזדון השקר והעצב שפוקדים אותנו, גם את התברכת בתכונה זו וכן, עלייך לבדוק פנימית מה חוסם את השפע האלוקי של שמחה שקיים בעולם, אולי את עייפה מידי, אולי את לא חשה בטוב, שמא זהו מצב ריגעי ולא תמידי ואז יש להמתין באורך רוח עד שיחלפו "ימי השינאה " ויגיעו "ימי האהבה ".
כדאי לדבר הרבה ועם כמה וכמה אנשים וליפרוק את תחושת העצב החוצה, אחרי שלב זה עלייך להאזין לשעורים מרבנים שמרוממים את האידאלים הטמונים בך לקרוא סגנון שמדבר אל ליבך , לשמוע מוסיקה שמניסיונך מעוררת ופורטת על נימי העליה שבך
ולא לצפות שיפתר במטה קסם אלא אף על פי שיתמהמה, עם כל זה, אל תתיאשי, בסופו של דבר הקב"ה יוביל אותך למקום נכון שבו תיצמחי ותיפרחי.
ברכה והצלחה