שאלה
שלום רב,
אני תלמידת כתה י"ב באולפנה ויש עלי לחץ רב בעניין בחירת שירות לאומי לשנה הבאה.
חברה טובה שלי דיברה מתחילת השנה על מקום שירות יחודי שבו היא רוצה מאוד להיות ואני לא התעניינתי בו וחיפשתי מקומות אחרים...והתקבלתי למקום אחד שאני לא כל כך רוצה.
ואז קראתי על המקום שחברה שלי רוצה להחלטתי ללכת איתה לראות את המקום.
נסענו ביחד ובדרך לשם אמרתי לה שאני לא ממש רוצה את המקום והיא אמרה שהיא ממש רוצה.
וכשהגענו חשבתי שלא הלך לי טוב בראיון והיא אמרה שהלך לה טוב.שתינו מאוד התלהבנו מהמקום.
אני הייתי בטוחה שלא התקבלתי והתחלטתי לחשוב על לבדוק דברים בצבא ואבא שלי הסכים לכך.
התקשרו אלי מהמקום ואמרו לי שאני התקבלתי וחברה שלי לא.נבחרתי אני ועד מישהי מתוך 4 בנות,ככה שלכולם היה סיכוי טוב להיבחר.
חברה שלי מאוד עצובה מכך שהיא לא התקבלה והיא לא התקבלה לשום מקום אחר והיא בבעיה גדולה מאוד,כשדיברתי איתה נשבר לי הלב...היא הכי רצתה את זה בעולם וכל השנה דיברה על זה ובנוסףך אין לה עוד לשום מקום ללכת והלחץ גדול מאוד כי רוב המקומות נסגרו.
היא שרויה בצער ודיכאון גדול מאוד מאוד כבר שבוע,והיא לא יודעת מה לעכשות,היא אומרת שהיא לא רואה את האור.
אם אני אוותר על המקום יש לה סיכוי טוב להתקבל כי רק שתי בנות לא התקבלו,היא ועוד מישהי.
האם לוותר על המקום?יש לי את האפשרות של הצבא שאני בבודקת וגם עוד מקום שלא כל כך התלהבתי ממנו ואמרתי שאם לא יהיה לי לאיפה ללכת אני אלך לשם...
אני מרגישה שהמעשה האצילי והנכון הוא לוותר ולדבר עם המקום ולהגיד שזה החלום שלה להתקבל או להיות אנוכית וללכת לשם.אני לא יכולה ללכת לשם בלב שלם ואני מרגישה מאוד רע והחברה אמרה שזה לא דבר שיעבור כי כל הזמן נדבר והיא תקנא בי שאני שם.
מה לעשות?
תשובה
שלום וברכה
אני מבין היטב את ההתלבטות שלך בעניין זה. החיים מזמנים לנו שאלות קשות מעין אלה, והדבר לא פשוט כלל ועיקר. יפה מאוד שאת רגישה לדבר.
שאלות מעין אלו צריך לפתור בשני שלבים:
א. לשאול קודם כל את עצמך מה את חייבת לעשות ומה לא. אם השאלה היא האם את חייבת לוותר – בוודאי שהתשובה היא לא. העובדה שהיא הביאה אותך לשם או העובדה שהיא לוקחת את זה כל כך קשה – אינה מחייבת אותך לוותר על המקום. את לא עשית שום דבר שהוא לא בסדר, והם בחרו בך ולא בה מהשיקולים שלהם, ואין דבר המחייב אותך לעשות זאת.
ב. האם ראוי לעשות כך מצד מידת החסד כלפי החברה שלך ? התשובה היא שהדבר הזה תלוי במסוגלות שלך לעשות את הדבר הזה. אם את חשה שאת מסוגלת, ושהדבר לא יפיל אותך, ולא יביא אותך למקומות רעים – יהיה יפה מצדך לחזור למקום, ולומר להם את האמת: לומר להם שאת כן רוצה לשרת שם, אולם לחברה שלך זה מאוד קשה, ואת מוכנה לוותר למענה, כי לחברה שלך זה מאוד חשוב. יש לזכור כי אין לך כל וודאות שהמקום הזה יסכים לעשות זאת, כי בסופו של דבר הוא בחר בך, ואין את יודעת מפני מה החברה שלך לא התקבלה, אולם כאמור – אם את מסוגלת לעשות זאת, זו אכן התנהגות יפה במידת החסד. לעומת זאת, אם הדבר יפיל אותך, וזה יהיה למעלה מכוחותייך – כאמור למעלה אינך חייבת לעשות זאת.
כל טוב, ואם דבר מה זוקק להסברה, אשמח להמשיך.