שאלה
שלום וברכה,נכון שאסור לדון אדם עד שנגיע למקומו ואסור לשפוט את מעשיי האחר ובכל זאת הרי כן צריך להגיב על המציאות ,על מה שקורה.הרי יש לנו תורה ובהתאם יש לנו גם דעה.אז איך עושים זאת מבלי לשפוט?כי עצם התגובה שלי אני כן שופטת..למרות שזו לא המטרה שלי..לדוג':מה שאחד המתנחלים בחברון אמר על החיילים -מצד אחד אני לא שופטת אותו אבל אני כן חושבת שזה לא היה בסדר.תודה.
תשובה
תנסחי כך:
לפי מה ששמעתי זה נשמע לי מאד לא בסדר, אבל כיון שלא הייתי במקומו, אינני יכולה לשפוט אותו.
וכך תמיד - יש לך דעה עקרונית, אבל במישור המעשי , יכולים הדברים להיות תלויים בכל כך הרבה משתנים שלכן אינני יכולה לשפוט מישהו על מעשה מבלי שהייתי שם במקומו.