שאלה
שלום לכבוד הרב.
אני מה שנקרא "ספרדי" (זה בגרשיים כיוון שאיני מקבל את ההבחנות בין יהודים), ובעבר נהגה משפחתי לשמור 5 שעות וקצת.
לפני מספר שנים עשיתי התרת נדרים והורדתי את המנהג לשלוש שעות.
בשנים האחרונות למדתי קצת את הנושא, והגעתי למסקנה שההחמרות בנושא חלב ובשר הן מעבר לכל פרופורציה. בימינו אנו נוהגים הרבה מעבר לנדרש לחומרא, והחומרות רק הוכלות ומשתכללות עם השנים. עם זאת ראיתי שיש יהודים טובים ויראי שמיים שנוהגים שעה אחת בלבד (ואחד מהם אף אמר שזו חומרא לשמור שעה...), ושאלתי מדוע לי אסור? האם בבית דין של מעלה קיים מסלול שיפוט שונה ליהודי הולנדי? זה אבסורד!
הרמ"א מזכיר את מנהג השעה, אך קובע שראוי לכל מי שיש בו "ריח תורה", לשמור שש שעות. האם אני יכול לסמוך על דברים אלו על מנת לשנות את המנהג הקיים? האם אין במנהגים הקיימים משום החמרת יתר? אבקש את תשובת הרב לשאלתי, ואם הרב יענה בשלילה לנאמר, אבקש לתת נימוק אמיתי ולא רק "כי אסור"...ובבקשה לא לענות לי "אסור לשנות מנהג", כי הדבר אינו נכון מצד האמת, וגם אוכל להוכיח בקלות שמנהגים רבים משתנים תדיר ואף אחד לא מתרגש מזה...
בברכה,
שמוליק
תשובה
לשמוליק שלום
אומנם נכון שיש מנהגים שונים בקשר לזמן שיש להמתין בין אכילת בשר לאכילת חלב, והאמת שאם תלמד היטב את הנושא תראה שבגמרא כלל לא הוזכרו מספר השעות אלא שיש להמתין זמן שבין סעודה לסעודה. ובראשונים נחלקו למה הכוונה האם מותר לאכול חלב בסעודה אחרת, או לזמן שיש בין הסעודות.
אני לא יודע מה שופטים בבית דין של מעלה אבל כבר נאמר "לא בשמים היא"
שאלתך מתייחסת לחובת שמירת המנהגים בכלל ולא רק להמתנה בין בשר לחלב.
לכל מנהגי ישראל יש שורש וסיבה וכולם אמת. יש אמת בכל מנהג וכך עוברת התורה שבע"פ . לחז"ל שקבעו את המנהגים היתה סיבה ולנו אין רשות לשנות את קביעת חז"ל . זה חלק מההבנה כיצד התורה שבע"פ עוברת מדור לדור "אין בית דין יכול לשנות את דברי בית דין אחר אא"כ הוא גדול ממנו בחוכמה ובמניין" הכלל במנהגים הוא "אל תיטוש תורת אימך" יש ללכת לפי מנהגי המשפחה ואין לשנותם . עצם ההבנה שיש אמת בכל התורה בבע"פ בדברי השו"ע ובדברי הרמ"א היא חלק מהבנתנו את התורה שבע"פ . לכן יש לנהוג ע"פ הכתוב בהלכה ובשו"ע .
הרב ישי סמואל