שאלה
בתחילת פרשת משפטים נאמר לגבי עבד עברי:
"אִם-אֲדנָיו יִתֶּן-לוֹ אִשָּׁה, וְיָלְדָה-לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת*הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא, יֵצֵא בְגַפּוֹ. "
עצם הפסוק הזה מהווה עבורי בעיה אמונית קשה ביותר.
מבחינתי, אחד הפשעים החמורים ביותר של האדם כנגד האנושות היא העבדות - עצם לקיחת חירותו של אדם מסיבות שונות - הבדלים סוציו-אקונומים, אתניים, דתיים וכו'.
אין הבדל בין אדם לאדם, ולאף אדם אין זכות לעשות אדם אחר לעבד שלו, מי החילט מי האדון ומי העבד?!
עצם העובדה שהילדים של העבד יהיו עבדים לעולם ממש חורים לי מאוד, כל "חטאם" שבעוונו נגזר עליהם להיות עבדים לעולם הוא שהם נולדו לעבד ולאמה.
השאלה שלי איך התורה נותנת בכלל לגיטימציה לעבדות?
אם תרצה לומר דכיון שבעבר עבדות הייתה נהוגה, לא אשתכנע כי בעצם כך אתה מודה שהדת בכלל והתורה בפרט הוא דבר שעבר זמנו מן העולם, ששייך לעלום העתיק ואניו מתאים לחיי העולם המערבי. דבר זה איני מקבל.
אני, בתור בחור דתי, לא רואה את עצמי משתייך לקבוצה כלשהי (דת במקרה הזה) שנותנת לגיטימציה לפשע כה גדול.
מבחיניתי, אין הבדל בין אונס לעבדות (עד כמה שזה נשמע קשה..), וכמו שאני לא יכול להשתייך לדת שמתירה אונס כך איני רואה את עצמי משתייך לדת שמתירה עבדות.
אשמח לתשובה.
תודה.
תשובה
שלום וברכה!
מדבריך אני צריך להשיג שאתה מתנגד להכנסת פושעים לבית הסוהר ואתה מחשיב את המעשה כפשע נגד האנושות וכאונס של ממש. עכשיו תגיד מה הקשר, מדובר בדברים שונים? אך כשאסביר לך איך אדם היה נהפך לעבד ומה היה מעמדו תבין מה הקשר בין הדברים.
מבואר בחז"ל ובפרשני תורה שאדם נמכר לעבדות ע"י בית דין בהיותו גנב שאין לו ממה לשלם את כספי השבת הגניבה, כלומר תשלומי כפל או במקרה של גזלה תשלומי ארבע וחמישה (העונשים הניתנים לגנב וגזלן כפי שמבואר במשנה הראשונה של מסכת סנהדרין - דף היומי של היום). כלומר אדם היה נושא בתוצאות ששל מעשיו - אין לו כסף לתקן את המעשה המעוות שהוא עשה, כלומר אין לו כסף להחזיר את הגניבה ולהוסיף על כך תשלום כפל (פיצועיים לנגנב), אז הוא מתקן את מעשיו ע"י מכירתו לעבדות ותשלום לנגנב מכסף של מכירתו. בנוסף לכך הוא לא נהפך לנטל על הציבור משלמי המיסים, אלא מרוויח את לחמו, בגדיו, ושאר צורכי פרנסתו ע"י עבודתו בזמן מריצת העונש והתיקון. יתירה מזו הוא לא נשלח לבית חרושת של גידול גנבים כמו בית הסוהר, הוא בא לתוך משפחה נורמלית שבתוכה הוא עובר תהליך השיקום גם כבן אדם וגם כחלק מהחברה המתוקנת. וזה בלי להזכיר שתנאיו טובים ביותר, יש לו אוכל בשפע, הוא חופשי להסתובב בבית, בשדה, הבעלים חייבים להתייחס אליו בכבוד, אסור לחבול בו (הרי ע"י כך הוא יוצא לחופשי). לא סתם אמרו חז"ל "קנה עבד קנה אדון לעצמו".
אז מה אנחנו רואים מכאן. מדובר במוסד ענישה לעבריינים שהוא פי כמה יותר טוב ממוסדות הענישה של חוק האזרחי של היום. כי ע"פ היהדות מלבד העונש שאדם צריך לשלם הוא צריך להתחנן כדי לא לחזור על מעשיו שוב. בנוסף לכך יש צדק חברתי - הנגנב קיבל מה שמגיע לו. ולא כמו היום שבהרבה מן המקרים הנגנב לא מקבל את מה שהחסירו ממנו, אלא אפילו משלם פעמיים - גם גניבה וגם מכיסו לוקחים מיסים כדי להחזיק את הגנב בבית הסוהר.
לגבי אישה של אותו גנב שנהפך לעבד. אם הוא בא במצב משפחתי מסויים, כך הוא יוצא. הרי כל זה כבר היה לו ואין לאדוניו כוח להפעיל סנקציות נגדיות. אך אם הוא בא שלא כאדם נשוי, אז אדון לא מחוייב לדאוג למצבו המשפחתי ולא חייב לאפשר לו נישואין בזמן עבדותו. כלומר הטלת סנקציות שמו במשפט האזרחי דהיום, שבית משפט יכול להחליט לא לאפשר לאסיר להנשא. מצד שני יכולים הבעלים לתת לו שפחה כנענית כדי שיתחתן עמה (הרי עם יהודיה חופשית הוא לא יכול להתחתן בימי עבדותו), אך במקרה זה הוא מוליד עבדים ולא בני חורין והם קנין כספו של האדון שלא חייב לתת לו. השאלה יהא למה גנב ע"י נישואין יפגע במצב הכלכלי של הבעלים וברכוש שלהם? מצד שני כאשר עבד בא עם האישה הבעלים חייבים לדאוג לפרנסתם של אישתו וילדיו מאלף עד תו ואח"כ הוא יוצא עם אישתו וילדיו. כלומר השאלה היא איך הוא נכנס לעבדות, על הסכימו הבעלים לוותר בשבילו מראש.
כמו כן שי להוסיף שתקופת העבדות מוגבלת והיא בסה"כ שש שנים.
עכשיו ניתן להקשות ולומר - הרי לא רק גנבים, אלא גם אנשים עניים מאד שלא היה להם כסף והגיעו למצב שאין להם פת לחם מכרו את עצמם לעבדות, טז איך ניתן לדבר על עונש והתיקון? גם על זה יש תשובה. לגבי עבד עברי שמכר עצמו מחמת דוחק לא מדובר בפרשת משפטים, אלא בפרשת בהר. בוא נראה את הפסוקים המדברים על עבד עברי שהיה אדם כשר, אלא מחמת דוחק ועוני מכר את עצמו:
"וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד. כשכרי כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבוד עמך. ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב. כי עבדיי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ולא ימכרו ממכרת עבד. לא תרדה בו בפרך ויראת מא-לקיך".
כלומר אנחנו מדברים כאן על מצב של הבטחת הכנסה קבועה. אדם לא ידע יותר מה זה עוני - הוא יעבוד ויקבל כל התנאים: בית, אוכל, בגדים וכו'. גם אישתו וילדיו יוצאים עמו. בנוסף לכך מצבו כעובד שכיר ולא כעבודת העבדים, הוא לא מקבל עבודת חסרות ערך וקשות מאד רק כדי לענות אותו כעבד ( "לא תעבוד בו עבודת עבד", "לא תרדה בו בפרך"). בנוסף לכך בפסוקים אנו רואים שהקב"ה מתנגד באופן עיקרוני למוסד העבדות גם אם היא בהסכמה, במיוחד כשהיא עולמית ("כי עבדיי הם"). המצב הוא מצב זמני, כדי לעזור לאדם, להציל אותו ממצבו הקשה והלטיח לו חיים בכבוד. כן,כן כבוד - הרי הוא מקבל תנאים מצויינים - יש לו הכל וגם עבודה נוחה. הסבר לי מה זה שונה מעובדי הייטק שהם משועבדים למקום עבודתם - הרי זו אותה עבדות, רק שאת הבעיות שלו הוא צריך לפתור לבד, לעומת עבד עברי שאת בעיותיו פותרים בעליו.
כלומר יהדות גם לא נותנת לגטימציה לעבדות שאתה מדבר עליה - עבדות מצרים או עבדות של שחורים בארצות הברית. מוסד העבדות ביהדות שונה לחלוטין והוא נובע דווקא מעיקרונות הצדק.
בברכה,
חיים דב בריסק