רוצה להיות 'דתיה לייט'

בס"ד

שלום לך,
שמחתי לקרוא שנעזרת בתשובות מהמאגר..!
כל הכבוד לך על עבודת הבירור והנסיון למצוא תשובות.


אני מבין מאד את השאלה שלך..
היא לא קלה, ומותירה אחריה הרבה סימני שאלה פתוחים.
בעיקר צצה לה המחשבה- ´רגע, אם אני כל כך נמשכת להתנהג כמו החברות, ואין לי בעיה לחשוב על דברים שעד כה הפריעו לי... אולי אני באמת לא כזו ´דוסה´. ואולי זה בעצם אומר עלי שאני רק דתייה לייט´.

אני מבין שמצד אחד הדבר מקשה עלייך מעט, ואת רואה במציאות שבאולפנא ירידה מבחינה דתית. אך בעקבות זה נשאלת השאלה- למה לא בעצם..?

פעם הרב שלי בישיבה התיכונית נתן משל יפהפה.
יש שני סוגים של אנשים המתווים לעצמם את הדרך.
הראשון- יורה חץ ומסביב לו הוא מצייר עיגולים. מה שיפה בזה הוא העובדה שבטוח פגע במטרה.
בפעם הבאה שיירה, אם זה יקרה.. יכול להיות שמטרתו תהיה בכיוון אחר לגמרי, רחוק כמטחווי קשת מהחץ הראשון.

השני- מסמן את העיגולים בתחילה. אחד בתוך השני. האחד גדול מאד, אחריו קטן יותר וכן הלאה, עד שישנה נקודה אחת פצפונת.
בהתחלה הוא פוגע מחוץ למטרה.. זה מייאש. זה גורם לתחושה של פספוס והחטאה.
אבל יש לו עוד חץ. הפעם הוא מכוון יותר, הוא כבר מכיר יותר את נקודת האחיזה ואת אחוזי הסטייה.. הוא לומד מהפעם הקודמת.
וכך לאחר כמה נסיונות- הוא כבר מתקרב יותר ויותר אל המטרה אותה סימן.

אז מה ההבדל? הרי שניהם פגעו במטרה. הראשון כבר בפעם הראשונה ואילו השני רק לאחר מספר רב של נסיונות וגם אז לא נגע בדיוק במרכז.

ישנו פער עצום ביניהם.
בעוד שלראשון הדרך קלה ופשוטה, ולמראית עין נראית גם יותר מוצלחת, לשני ישנה דרך קשה ומפרכת.
אולם- משתלמת!
הוא זז. הוא מתקדם.
הוא לא נשאר במקום, אלא צועד צעד אחר צעד לעבר היעד אותו סימן, הוא מטפס אל המטרה אותה הציב לעצמו.

בדרך כזו ישנן גם ירידות, אך העליות כל כך מתוקות ומספקות עד שהן מכפרות על כל ההחטאות.


לפעמים כשאנו מגיעים למקום מחוץ לד´ אמות שלנו, אם זה הסניף, מקום לימודים או מקום עבודה- יש לנו התמודדות חדשה.
לא סתם היה זה אחד מנסיונותיו של אברהם אבינו- "לך לך ממולדתך ומארצך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", אל ארץ כנען אשר שם הייתה עבודה זרה ואנשים בעלי מידות מושחתות ביותר. האם אברהם יצליח לעמוד בפרץ או לא?
האם יצליח לשמור על צביונו ועל אמונתו או שיתערה בחברה וילמד ממעשיהם?
זהו נסיון לא פשוט כלל. הדרך שלהם נראית הרבה יותר קלה ונוחה, ואף יותר מושכת כמובן, מלאה במותרות ותענוגות.

אך אנו יודעים שאברהם אבינו שעמד בנסיון, זכה משום כך לשמו- אברהם העברי, שכל העולם מן העבר האחד והוא מן העבר השני.

במקומות אלה אנחנו יכולים לבחור האם אנחנו פשוט ´ממשיכים עם הזרם...´ או שמא עומדים איתן ומבררים את הדרך. מציבים את המטרות ומנסים לקלוע אליהן.
לא מחכים עד שהעיגולים יצויירו מעצמם, כיוון שכך לעולם לא נגיע לשום מקום..
נציב לעצמנו את המטרות וננסה לקלוע!

את כל הדרך הזו עושים גם על ידי שאלת השאלות. זה לא רק טוב שאת שואלת שלאות.. אף חובה עלייך לשאול אותן.
אלו הם החיצים שיעזרו לך לפגוע במטרה.
אך אל תחליטי בגלל יריית החיצים לסמן את המטרה שלך סביבן..

אל תחליטי שבגלל סביבתך, ובגלל השאלות שמתעוררות- אולי את באמת רק ´דתייה לייט´.
תבררי קודם כל עם עצמך, עם חברה טובה ואחרי הכל עם מורה או רב שאת מעריכה- האם באמת יש מושג כזה?
האם זה מה שאני באמת רוצה מעצמי כפי שהייתי רוצה? האם זה מה שאבינו שבשמיים היה חפץ שאעשה?

אפשר להתחיל לענות על כל שאלה באמונה שמתעוררת..
אך לעניות דעתי צריך לטפל קודם כל בשורש, בגישה לחיים.
האם אנחנו ממשיכים עם ה´זרם´, או שאנחנו באמת מנסים לברר ולמצוא מהי הדרך הישרה שיבור לו האדם.

ב"ה לך יש את הרצון לברר.. עובדה שאת שולחת אלינו את השאלה החשובה הזו.
את הרצון הזה עלייך לחזק על ידי לימוד, ועל ידי שמחה, וגמילות חסד- בבית, באולפנא וברחוב.. בכל מקום.
למלא את החיים בתוכן ומשמעות, שעל ידם תוכלי לראות בבירור את המטרה אותה את מציבה לעצמך.

אם לעבור אולפנה או לא קצת קשה לי לומר לך, כיוון שלצערי אינני מכיר אותך.
תוכלי להוועץ באישיות שאת מעריכה שמכירה אותך היטב, או גם להתקשר אלינו לטלפון. תמיד שיחה טובה יכולה להועיל הרבה יותר.

ב"הצלחה רבה,
ומקווה שעזרתי.

ניר
nirka10@gmail.com