שאלה
שלום אני עוד חודשיים בת 17 עולה לכיתה י'ב.
אני בקשר עם מישהו כבר שנתיים
בהתחלה הוא היה הידיד הטוב ביותר,מן אוזן קשבת שעזרה ותמכה בי כשהיה לי רע.
הוא בן 20. כהייתי בסוף כיתה י' הקשר כבר יותר התחמם הוא היה מתקשר אליי הרבה, שיחות של כמה שעות.
אפילו נפגשנו ובילנו 4 שעות לבד מחפשים ספרים.
(הייתי רואה אותו מידי פעם אבל תמיד בחברת אנשים)
עבר כמה זמן והוא החליט שאין מקום לקשר הזה, בגלל שזה לא הזמן הנכון.
הסכמתי איתו אך לאחר כמה זמן שוב חזרנו לדבר,
ואז הוא עוד פעם ניתק קשר ואמר שאולי בעוד כמה זמן נחזור ונפגש ואז נהיה ביחד.
(הוא גם אמר שהוא רוצה למחוק אותי מהראש שלו)
לא דברנו חצי שנה חוץ משלום שראינו אחד את השני.
ואז הוא חזר אליי פתאום..
ושוב התחלנו להקשר.
לפני שלושה שבועות בערך נפגשנו כדי לדבר על הקשר, הוא אמר שהוא מצטער שאנחנו לא יכולים להיות זוג בגלל שאנחנו הולכים בכיוונים שונים.
(לפני כן הוא אמר שאין לו מילים וקבר את הראש שלו באדמה)
לקחתי את זה בצורה בוגרת, לא הראתי לו כמה כואב לי.
הוא אפילו לא הסכים להגיד לי מה הכיוון שלו.
(בטענה שזה עלול לפגוע בי)
אני פשוט לא מבינה,הוא אמר שכשהוא יראה אותי שוב הוא ידבר איתי שיחות נימוסין
(אני בטוחה שהוא יודע שזה לא יהיה שיחות נימוסין)
הוא דואג לי ממש התירוץ שלו לזה זה שזה האופי שלו.
הוא תמיד מוכן להוכיח את כל מי שפוגע בי וכו'.
אם הוא באמת לא רוצה את הקשר אז למה הוא עדיין יוצר קשר,
הרי אם הוא באמת לא היה רוצה את הקשר איתי,
אז זה היה נגמר הרמטית וזה לא כך.
אני לא מוכנה ששנתיים מהחיים שלי יהפכו לניסיון,שבמבט לאחור אצטער על אותו השנתיים
שבהם אהבתי מישהו שאינו בעלי.
מצד שני אני מעדיפה לחשוב מחשבות חיוביות בעניין הזה.
כרגע אנחנו לא מדברים.
(אך בצורה כלשהי לא אפרט מפני שיכולים לזהות אותי הוא כן יוצר קשר)
כואב כואב לי מאוד,
אני לא יודעת מה לעשות?
לקבור את האהבה שלי אליו?
או לתת לזמן לתת את התשובות לראות לאן כל זה יתפתח?
תודה מראש
תשובה
כותבת יקרה שלום וברכה!
נראה שהקשר הזה לא צועד למקום מוגדר. לענ"ד עליכם אולי להיפגש לפעם נוספת או אולי בטלפון, ולברר בדיוק מאין באתם ולאן אתם הולכים. עם כל הרצינות והאחריות שיש בדבר, תהיו גם מספיק אמיצים לעמוד מאחורי המסקנות המתבקשות לכאן או לכאן. נשמע שזה יהיה צעד בריא לשניכם להפסיק את הקשר עם כל הצער שיש בדבר.
ברכה והצלחה בע"ה.