שאלה
שלום רב!
אני גרה בחו"ל בשביל לימודים ומקווה בע"ה לחזור כמה שיותר מהר לארץ ולהמשיך את לימודי וחיי שם.
בזמן האחרון מטרידות אותי מחשבות יותר מתמיד- אני חושבת שאני מתחילה להרגיש משהו כלפי מישהו שלומד איתנו, ולא יודעת מה לעשות עם זה.
הוא יהודי, כמובן, והיה דתי אבל כבר לא שומר שבת. מה שכן, הוא עדיין מניח תפילין, מקפיד על כשרות ולא אוכל חלילה חזיר, חלב ובשר יחד וכיו"ב.
אני בת 24, וב"ה לא הייתי בקשרים מיותרים עם בנים כמעט בכלל. אף פעם לא הרגשתי אהבה וכו' וזה מתחיל להיות קצת קשה מבחינה נפשית. היה יום שממש התפרקתי נפשית כי הרגשתי שאני כבר ממש צריכה את הזוגיות, היחד... (באותו יום הרגשתי ממש את הפירוש של "צמאה נפשי לאלוקים, לא-ל חי")
אני באמונה שלמה ומלאה בה' שהכל לטובה, ושככל שאני אחכה זה יהיה בע"ה יותר טוב אבל זה לא מקל עלי כשאני בחו"ל, מנסה כמעט לבד לשמור על הדת והנשמה שרחוקה מהבית.
הבחור הזה מאוד "עונה" למה שאני רוצה בחיים בעתיד- הוא מאוד מחובר לנשמה שלו, יודע המון דברים הקשורים לקבלה ה"עדינה" שמאוד מעניינים אותי, ואפשר להגיד שהשיחות איתו "מחזיקות אותי רגשית" מבחינת השהיה פה. הוא גם עוזר לי במציאת אוכל כשר (לא פשוט פה) וכו'.
מה שכן, אני לא חושבת שהוא מרגיש כמוני ומאוד מפחדת לנסות ולשאול אותו, כי אני לא רוצה שזה יפריע ויהרוס, ובכל זאת אנחנו אמורים להמשיך ללמוד יחד בכמה שנים הקרובות.
אני גם לא יודעת עד כמה אני רוצה, כי אצלנו בבית לא שומרים שבת ואני הגעתי למסקנה שאני מאוד מאוד רוצה בעתיד בע"ה לשמור שבת, ושהבעל שלי יקפיד ללכת לבית כנסת וכיו"ב, ואני לא יודעת עד כמה הוא רוצה לחזור לזה בחייו.
מה שכן, אני יודעת שהוא מחפש קשר רציני לחתונה...
אני מאוד מבולבלת (כמו שוודאי אפשר לקרוא) ולא בטוחה מה לעשות. הקושי העיקרי הוא הרגשת הלבד, שאני חושבת שאולי היא זו ש"מקצינה" הכל וגורמת לי לחשוב שאני מרגישה דברים.
מצד שני, כמה חודשים שאני חושבת עליו ככה ואני מפחדת מאוד כי זה אף פעם לא קרה לי...\
אני מנסה כנראה "לתרץ" את הכורח שהיה לי להגיע לכאן בזה שהייתי צריכה להכיר אותו, וגם כל מה שאני יודעת על זיווגים שמתעכבים כי אחד הצדדים צריך להתקדם לכיוון של השני מבחינה רוחנית גורם לי לתרץ ולחשוב שזה קשר שמיועד להיות, אבל אני ממש לא יודעת ומאוד מבולבלת...
אני מצטערת על "פריקת
תשובה
שלום לך,
החלטה מסוג זה, בהחלטה עם מי שלהנשא הינה החלטה חשובה מאוד עם השלכות לכל החיים.
חשוב מאוד לקבל את ההחלטה בכובד ראש, מתוך חשיבה לטווח ארוך, ולא על פי שיקולים זמניים השייכים לתקופה מסוימת בחיים.
במיוחד במצך, כאשר את מרגישה בדידות, בארץ זרה, עלייך לבחון את הדברים ביתר רצינות בכדי שלא תקבלי החלטה מתוך לחץ או כדי לפתור בעיה נקודתית יותר, בשלב זה של חייך.
לגבי ההרגשה 'שאולי את מפספסת את זה ממש עכשיו' - כאשר מחפשים את הזיווג יש לחשוב היטב ולהגדיר לעצמנו מה הם הדברים העקרוניים מבחינתינו בבן הזוג, ואילו דברים היינו מעדיפים שיהיו אך ניתן לוותר עליהם.
לגבי הדברים שניתן לותר עליהם - אז כדאי לוותר כאשר מוצאים אדם שתאים לנו באפן כללי. אך לגבי הדברים העקרוניים = לא צריך לוותר, ולא להרגיש שאולי מפספסים אלא להתפלל ל- ה' ולבטוח בו שישלח את האדם המתאים בזמן המתאים. וכמובן עלינו גם לעשות השתדלות שלנו בעניין זה.
שקלי את הדברים בכובד ראש, ואנו מקווים שתגיעי בעזרת ה' להחלטות נכונות וטובות בשבילך, ומצטרפים לתפילתך שה' יחזיר אותך לארץ במהרה ויעזור לך למצוא את הזיווג האמיתי שלך. ושתזכי להקים ולבנות בית נאמן בע"י בא"י.
בהצלחה רבה.