קשר עם נער בן גילי

שלום מתוקה :)

מקריאת ההודעה נשמע שיש לך הגיון בריא מאד ושיקול דעת שמאפיין אדם בוגר.
אני חושבת שאת צריכה לחזק לעצמך את האינסטינקטים שלך. למה הכוונה?
לעובדה שאת צודקת בהחלט - בגיל הזה החברות אכן עלולה להיות דבר שאינו נכון לך ולו.

אני יכולה מאד לשער שהקשר עם אותו נער ממלא אותך בשמחה, בחיוניות וברגשות טובים. זה נפלא להרגיש שיש יכולת יצירת קשר טובה עם נער בן גילי שמבין אותי ומקשיב לי ואני מסוגלת לנהל איתו שיחה עמוקה. כל שכן אם הוא נער דתי שמשתדל בשמירת מצוות (וכאילו מתאים לי גם מהבחינה הזאת).

אך יחד עם זאת לצד הצדדים היפים שבקשר קרוב בגיל צעיר וההנאה והכיף הכרוכים בו, יש גם סיכון גדול מאד. חברות בגיל צעיר עשויה להוביל לירידה רוחנית וכמו שכתבת - "אין אפטרופוס לעריות". גם מחשבה או הרהור ולא מעשה בפועל עשויים להיות בעייתיים מאד ולהוביל את הידידות למקום לא כשר.

תורת החיים, מדריכה אותנו מתי ראוי לקיים קשר, מהם הסייגים על מנת שהמטרה תהיה לנגד עינינו וכן מוליכה אותנו בדרך של מימוש קשר במלוא הוויתו ועוצמתו כאשר הוא מסוגל לכך. אתם עוד צעירים ושניכם עדיין לא מצויים בנקודת זמן בה אתם בשלים למימוש קשר זוגי. קשר כשר ומבורך הוא קשר שמיועד למען הקמת בית. קשר אחר מזמן התמודדויות נוספות על אלה שממילא טמונות בקשר באשר הוא (כמו למשל כל סוגיית ייחוד ונגיעה שהופכת ויותר ויותר אינטנסיבית עם התקדמות הקשר והרגשות ולא רק היא).

חשוב לי להאיר שבעניין התחושה שלך שאת מכשילה - לעניות דעתי, אין לך לקחת על עצמך את מלוא האחריות. הנער נמצא בקשר הזה בדיוק כמוך ואם הוא ממשיך בכך, הרי שהוא עשוי להכשיל את עצמו לדבר עבירה ולא את אותו.

מעבר לכך שמבחינה הלכתית הדבר אינו מומלץ, הוא גם עשוי להיות בעייתי מבחינת ההתפתחות האישית. שנות הבגרות מיועדות גם לגיבוש הזהות. זמן שמוקדש לקשר או חברות בגיל צעיר גוזל מן השקעת הכוחות והזמן בהתפתחות זו ומעכב את הגיבוש העצמי שמאד חשוב לבגרות ככלל, ולבניית זוגיות נכונה בעתיד בפרט. וזאת מבלי להתייחס לכך שהראש שקוע בקשר ובנער במקום להיות מוקדש ללימודים ולבניין אישיותי.

ישנה גם אפשרות שהקשר הזה באם יעבור לפסים יותר ממשיים יוביל להיקשרות רגשית גדולה מאד ובהעדר הכלים הנכונים לנהל אותה, אפשר שיוביל לפרידה כואבת. ברור הוא כי בעתיד לבוא כשנפגשים צריכים לקחת בחשבון שפגישה או קשר יובילו לפרידה, אבל אז הנפש קצת יותר מחושלת לקלוט ולעבד רגשית פרידה וכעת, הדבר אינו הכרח המציאות.

רבות מדובר בנגיעה הפיזית, אך יש פה גם ´נגיעה רגשית´, שלעתים לא מודעים כמה היא פוגעת תוך כדי הקשר, אלא רואים זאת רק לאחר שנפרדים. כדאי גם לקחת בחשבון שיש הבדל בין נער לנערה בדרך שבה הם חווים קשר. בנות נוטות מאד להקשר דרך שיחה, לפתח ציפיות גם אם הן לא יודו בכך, מעמיקות את הקרבה שלהן לאדם השני שעמו הן בקשר גם אם "רק" מדובר בשיחות. הן משתפות בדברים כמוסים והפתיחות יוצרת עוד יותר אינטימיות. מאוחר יותר, מתחיל להיות קשה לא לשמור נגיעה ולא פעם מפרשים את העבודה שבן הזוג נוגע כאהבה, מה שלא תמיד זה נכון.

*

ראי יקרה,
אני מאמינה לך שמאד נעים לשוחח, לצחוק ולהפתח בפני נער. מה גם שזה באמת שונה מחברות עם בנות. ולא פעם זה גם מחמיא מאד לאגו, ש"הוא מעוניין בי". אבל, נפש צעירה בדרך הטבע היא עדיין לא מגובשת דיה להכיל קשר ויש אנשים שההיקשרות הזאת פוגעת בהם, ואף ביכולת לחוות קשר נכון בעתיד, מתי שכבר כן רוצים קשר אמיתי למטרה נכונה.

אני גם בטוחה שהמחשבה על פרידה היא לא פשוטה עבורכם ואפילו אולי מפחידה. ישנה מחשבה שלא בכל יום מוצאים קשר כזה טוב ואיך אפשר לוותר עליו ואולי חלילה אם אפספס אז לעולם לא אקבל שוב, אבל אין זה נכון. ומאחר ואנו אנשים מאמינים, אשר מודעים לבחירה של האדם ההולך בדרכה של תורה - אם נשמור על חוקיו ומצוותיו, הקב"ה נותן שכר טוב.

אני יכולה להבטיח לך שברגע שמקבלים החלטה, מקבלים עמה גם כוחות לעמוד מאחוריה. את נערה מאד בוגרת ומודעת, ואין לי ספק שאם תעמידי לנגד עינייך את המטרה ותתני מקום לתחושות הבטן שלך, את תדעי שאת עושה את הדבר הנכון. כרגע נדמה לך שאת לא תוכלי לנתק את הקשר, כי את עוד לא שם, וזה בדיוק תפקידו של הספק, אך ברגע של החלטה הספק הופך לסיפוק וכל כוחותיו של האדם מתגייסים לעמוד לצידה של ההחלטה.

בהתחלה בהחלט עשוי להיות לא קל ויש געגועים ורצון לשוחח (וכל מיני מחשבות ויצר הרע שקוראים לך לשוב). אך עם הזמן, והעובדה שבמקום השיחות איתו יבואו עיסוקים אחרים (השקעה בלימודים, התנדבות, חברות, תחביבים וכו´), יהיה אפשר להתגבר מעל כך. בע"ה, אם בעוד שנתיים-שלוש תרגישו בשלים לזוגיות אמיתית ולבניין בית, תוכלו לנסות שוב מחדש, ליצור ולהעמיק את הקשר ובמידה והדבר יהיה נכון, הפעם הקשר יהיה קשר של קיימא.


יקירתי, אני מבקשת לחזק את ידייך ולומר לך שממה שכתבת אני מרגישה שיש לך כוחות לקבל החלטה, גם אם כואבת.
ובע"ה היות ואת בוחרת בטוב, תזכי לכוחות נוספים, להצלחה, להתחזקות, לעמידה איתנה ותמצאי בדרכך החדשה את הנפש שלך בוגרת ויציבה יותר וכך גם את אמונתך.


מאחלת לך חיי שמחה ואור.
ואם תרגישי צורך להמשיך להתייעץ, את מוזמנת בחום לכתוב לי למייל:
naamonet81@gmail.com
נעמה.