שאלה
בס"ד.
שלום כבוד הרב,
קודם כל תודה רבה!.
אני מרגישה עצב עמוק שנובע מזה שאני מסתכלת על המעגל שמקיף אותי,
על בני דודים/חברות/יישוב/אולפנה-
ואני רואה במעגלים הללו אנשים שפשוט טוב להם,
שהקב"ה משפיע עליהם טוב ,
שפע,פרנסה,מראה נאה וכ"ו..
אני מרגישה שיש אנשים (שלדעתי אני כלולה בתוכם) שהקב"ה,ואני אומרת את זה בכאב רב,גזר עליהם שיהיה להם רע,
אני כל כך כל כל משתדלת להתקדם בעבודת ה",לעזור ולסייע ולתרום בכל תחום שאני יכולה,
להשתמש בכוחות שהקב"ה העניק לי רק כדי להתקדם ולעשות טוב יותר,
לתת כפי יכולתי בעזרת הכוחות שהקב"ה חנן אותי בהם,
אבל אני מרגישה כאילו הקב"ה לא רוצה את זה,
אני מרגישה שכל הזמן קיימים מניעים,שהם לדעתי מניעים ממש "חומריים" שמונעים ממני להשפיע טוב.
אתן דוגמא:אני לומדת באולפנה מסויימת,הכיתה שלי לא ממש מגובשת,
ולצערי אני לא ממש מצאת את ה"מקום שלי" בכיתה,
אני חושבת שיש לי יכולת לתרום לכיתה ולקבל ממנה,
חשבתי לעצמי שאם לדוגמא אעשה בבית שלי ערב כיתה,
זה יכול לגבש וגם לתת לי מקום כחלק מהכיתה.
הבעיה שיש לי בית קטן,ואני באמת ממש מתביישת בזה,
אני שנים על גבי שנים מתחננת בדמעות לקב"ה שייתן לנו פרנסה,ועזרה משמיים.
ושום דבר לא זז.שום דבר.
אני חושבת שאם היה לי בית יותר גדול,אז הייתי יכולה להיות פנויה בלב שלם לעבוד את ה".להשפיע טוב.
אני ממש מרגישה שבעיות כגון בית קטן..ועוד כל מיני דברים מהסוג הזה,שזה בעיות באמת "חומריות"
חוסמים אותי מלהתקרב לה".
אני חושבת שאני מסוגלת ,בעזרת ה',להגיע למקומות גבוהים הרבה יותר,וחבל לי מאוד שדברים כגון אלו פשוט חוסמים אותי מלהתקרב לה" יתברך.
זה גורם לי לעצב עמוק ומפריע לי מאוד לעבוד את ה" מתוך אהבה ושמחה אמיתית.
אני יודעת שבני נוער אחרים (ואני מכירה כאלה)
היו במצב כזה לא עלינו,עוזבים את הדת ומדרדרים חס וחלילה,
ברור לי לחלוטין לגמרי שאני חלילה לא רוצה להגיע למקום כזה,
שזה לא מה שיפתור את הבעיה,
אני אוהבת את ה" בכל ליבי,ורוצה לזכות למלא את השליחות שלי בעולם מתוך יראת ואהבת ה".
חבל לי שכאלו דברים מפריעים לי.
מה עלי לעשות כדי להתמודד עם המצב הזה,
ברור לי שהקב"ה לא יזרוק לי כסף מהשמיים,
אני משתדל ומתפללת וה" הטוב בעייניו ייעשה.
מהי ההשתדלות שנדרשת ממני כבן אדם בשר ודם??
תודה ענקית!חודש טוב.
תשובה
שלום לך!
קראתי בכאב את מה שאת מתארת. זה בהחלט לא נעים להרגיש כאילו הכל תקוע, לכולם טוב ורק לי לא, ואם כבר מרגישים שאפשר לתרום במשהו - אז יש איזו מניעה "חומרית" שמפריעה לענין.
זה גם מאוד קשה כשהכל ככה בא ביחד, בלי שיהיה פנאי נפשי להתמודד עם כל בעיה בנפרד..
לפעמים יש תקופות כאלו שיש איזה סף כאב שעוברים ואז הכל נראה פשוט לא טוב. את מבינה, יכול להיות שעם כל אחד מה"נסיונות" שתארת היית יכולה להתמודד, אבל ברגע שזה עבר את הסף הזה - הכל מקבל ערך מוסף של כאב..
אני חושבת שבמצב כזה דבר ראשון כדאי לבודד כל בעיה לגופה ולהשתדל לתת לה את "מנת הצער" הראויה לה..
יש פסיכולוגית בשם מרים אדהאן שממליצה על שיטה: אם יש לי איזו בעיה ואני חושבת שהיא ממש נוראית - אנסה תחילה לבנות סולם מ1 עד 10, כאשר 1 זה משהו לא נעים\נח אך פעוט מאוד ו-10 זה משהו נורא וטרגי, למשל מוות של אדם מאוד קרוב (או כל דבר אחר שבעינייך הוא הכי נורא שיכול לקרות לבנאדם בעולם). עכשיו אחרי שבנית את הסולם, תעמידי את הבעיה הספציפית שלך על הסולם. תשאלי: עד כמה הבעיה הזו נוראית ביחס לחיים שלי?
זוהי בעצם שיטה להעמיד דברים בפרופורציות, או לתת להם פחות משמעות טרגית. (לי היא עוזרת).
וספציפית לגבי העניינים שהזכרת -
בענין זה שלכולם טוב ורק עלייך כנראה חס וחלילה נגזר משמיים שלא - אני חושבת שזה גם לא כדאי וגם לא נכון לחשוב כך. לא כדאי - כי זה לא מקדם, זה רק מן יצר רע כזה שיכול להכשיל ולא לקדם. ולא נכון - כי זה באמת ל-א נכון, ולכל אדם יש את ה"סרטים" שלו, השאלה עד כמה הוא לוקח אותם קשה ועד כמה הוא מחצין אותם.
כדאי גם להזכיר לעצמנו בכל מקרה שפרנסה, מראה נאה וכו´ הם דברים שיכולים לעזור לשמחה ולביטחון העצמי אבל הם לא תנאי הכרחי ב-כ-ל-ל. זה אומר שאת יכולה להיות הכי שמחה ובטוחה גם אם את עניה ונראית גרוע!
חשוב לזכור את זה ולהתבונן בדברים שבאמת אמורים לתת לנו שמחה וביטחון (ויש הרבה תשובות בנושא זה באתר של חברים מקשיבים).
אני בטוחה שיש בך המון כוחות שאת יכולה לפעול איתם המון, רק צריך להעיף מהעיניים את הדברים שגורמים לנו לחשוב ש"כך אי אפשר". אני לגמרי בטוחה שאם ה´ יתברך שם אותך במקום הזה - את יכולה להעלות ממנו פנינים שבחיים לא היית מגלה אם היית חיה במציאות ורודה כזו בלי שום קושי. אני מניחה גם שבעזרת ה´ אחרי שתגדלי מהמצב הזה, את תוכלי לעזור ולייעץ לחברות שיכנסו למצבים דומים. את רק תרוויחי מזה!!
אני מאחלת לך הרבה שמחה והצלחה. אשמח לשמוע איך מתקדם ומשתנה. כל טוב :)
רחל
rachelsh7@gmail.com