שאלה
כבוד הרב.
קשה לי ,פשוט קשה,מאז ומתמיד אני לא מצליחה ללמוד,לא מצליחה לעשות כלום,לא מצליחה בשום דבר,אני מדברת עם ה' והוא לא מקשיב,אני מרגישה ככה,אבא שלי לא רוצה שאני ילך לשיעורי תורה והרצאות,ואני לא יודעת אם ואיך להפסיק...אני רוצה לעבוד את בורא עולם,אבל הוא לא נותן לי סימן
קשה לי בחיים האלה.אני מפחדת להישבר ולהפסיק להתחזק,בבקשה תעזור לי!!!
תשובה
בסד
שלום רב
כל העולם הוא גשר צר מאד ..והעיקר לא להשבר כי העולם מלא [ניסיונות].העולם בוחן אותנו כל הזמן ומזמן לנו נסיונות קשים אבל מעצם היותנו אדם בעלי כוחות ושכל ובחירה אנו חיבים לנצח,כי זה הטוב והיפה בבריאה.
כן כן זה קשה .
השם רואה ומקשיב ויודע כי את מתאמצת וזה מספיק כי "כוונה טובה השם מחשיב ומצרף למעשה."אצלנו [גם בכוונה היא חשובה.]עצם הרצון שלך להתקדם היא מצווה וראויה לציון לשבח כי יש כאלה שלא רוצים ..או שהכל הולך להם בקלות..אצלך הנסיון הוא גדול וגם ההצלחה והסיפוק ממה שכן הצלחת הוא עצום.
[הבטי רק על חצי הכוס המלאה.]ואז תתעודדי המשכי בהצלחות ולא בכשלונות.זיכרי רק את ההצלחות .ואז גם השם יפתח לך דרך להצלחה ולעליה אמן.