קשה לחיות כל הזמן במאבק - על עבודה מאהבה ומיראה

שלום לך!
שמחתי מאד על שאלתך, היא יפה וחשובה, ואני מקווה שבדברי הקצרים אוכל להשיב ולהרגיע את נפשך.

יש שני מסלולים בעבודת ד´ ששניהם יסודיים וחשובים מאד.
יש עבודה מאהבה ויש עבודה מיראה.
עבודה מיראה באה לידי ביטוי בתכונת נפש של עבד ואדון שיש את הפוקד ומצווה וכנגדו יש את מי שמקבל את הציווי, של מאבק בין יצר הרע ליצר הטוב.

עבודה מאהבה באה לידי ביטוי בתכונת נפש של כיסופים וערגה, של רצון לקרבה ותחושת אהבה כלפי הבורא.
בעבודה מאהבה ניתן לראות את היצרים כהזדמנות לכוחות נפש וגוף שאותם רותמים לעבודת ד´.

את שתי הנקודות הזכרתי על קצה המזלג אבל אני מקווה שהן מובנות.
באיזה מהן לבחור? האם יש אחת נכונה יותר ואחת נכונה פחות?
בספרים פנימיים כתוב שאי אפשר להתקדם ולעלות עלייה רוחנית ללא שתי כנפיים, כנף אחת של אהבה וכנף שניה של יראה.
אין הכוונה כמובן לכנפים גשמיות אלא לאפשרות להתקדם בעולם הרוחני.
אהבה לבד לא תצלח, אך גם יראה לבד לא תצלח.
יש תקופות בחיים שמרגישים שכל הזמן מתנהל מאבק בין היצרים שנמצאים בקרבי לבין הצד הרוחני שאומר אחרת, וכדאי לדעת שזה לא חייב להיות כך כל הזמן, ניתן להתקדם ולהגיע למקום בו חווים גם את נקודת התשוקה לקרבת ד´, למקום בו אני נמצא ללא מאבק.

אין בזה לעולם מאה אחוז. דהיינו תמיד נשאר חלק מאיתנו שהוא במאבק, אבל לפחות אנחנו יודעים שאנו לא חווים רק תחושה של מאבק אלא גם תחושה מיוחדת של קרבה גדולה ושמחה הנובעת מכך.

דבר זה מצריך עבודה רוחנית גדולה שיכולה להעשות מתוך הטהרות ושקיעה רצינית בתורה ובמצוות, בלימוד כל חלקי התורה, כפי שעושים תלמידים רבים בישיבות גבוהות בלימוד אנטנסיבי של מקצועות התורה.

גם בישיבה צריך לרצות את זה ולשאוף לכך, ולחפש את המקומות והאפשרויות להתקדם בענייני עבודת ד´ ולדעת שרק אם מחפשים מוצאים. בבחינת יגעת ומצאת תאמין.

משאלתך ניכר שאתה מחפש ורוצה להתקדם. כל שאלה ועניין מציק ומטריד בחיים ניתן להתייחס אליו כאל הזדמנות להתקדמות ולטיפוס למקום חדש בו עוד לא היינו לפני השאלה שמנקרת ומקננת בנו..

מקווה שדברי הובנו כהלכה.
כל טוב ובהצלחה.
אשמח לעמוד בקשר אם יש צורך להבהרות והעמקה נוספת.

חיים
chimai34@gmail.com