קריאת התורה במנחה בשבת

שלום,
בתקנות קריאת התורה ישנם שתי תקנות עיקריות- תקנת משה ותקנת עזרא. הגמרא במסכת בבא קמא בדף פב מבארת את שתי התקנות:
"עשרה תקנות תיקן עזרא: שקורין במנחה בשבת, וקורין בשני ובחמישי... שיהו קוראין במנחה בשבת - משום יושבי קרנות. ושיהו קוראין בשני ובחמישי - עזרא תיקן? והא מעיקרא הוה מיתקנא! דתניא: (שמות ט"ו) וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים -... כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו, עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת, וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי, וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת, כדי שלא ילינו ג´ ימים בלא תורה! מעיקרא (-מראש) תקנו חד גברא תלתא פסוקי, אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי, אתא הוא (-עזרא) תיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי... ".
אם כן אנו רואים שעוד לפני מתן תורה תקנו שלא יעברו ג´ ימים לפני תורה, ועזרא (עזרא הסופר- תחילת ימי הבית השני) הוסיף את קריאת התורה במנחה ומספר פסוקים מינימלי קבוע עבור אמצע השבוע. הגמרא מסבירה שהקריאה במנחה בשבת היא משום יושבי קרנות, מה הכוונה? המאירי מסביר שעזרא תקן קריאה במנחה בשבת, בשביל יושבי קרנות שבשבת יש זמן ויוכלו ללמוד תורה.
אנחנו היום פחות מרגישים זאת אבל יש בקריאת התורה פן של לימוד תורה.
הרב משה פיינשטיין עומד על כך בתשובה שכתב- "וצריך לומר דיש שני עניני קריאה: חדא דחייבו ללמד התורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי ובמנחה בשבת, כמפורש בב"ק דף פ"ב מצד מצות למוד התורה... ומחמת זה דורשין בהלכו´ החג ל´ יום קודם החג משום שצריך הכנה הרבה קודם. ומצד מצות למוד תקנו שילמדו סך מנין הקרואים בכל זמן כתקנתם וכל דיני קריאה. ונהגו לחובה לגמור מצד מצות למוד כל התורה בשבתות של כל שנה ושנה. ויש עוד קריאה שתקנו לפרסם ולהודיע כמו שקלים ופרה וחדש..." (שו"ת אגרות משה או"ח סימן חלק א סימן קא).
במספר גמרות עולה שמטרת השבת היא לנוח ובמקביל לנצל את הזמן ללימוד. בתקופת הגאונים היה סדר דרשות קבוע בשבת אחה"צ ובכך ניצלו את הזמן הפנוי ללימוד. וזה גם המקור לתקנת קריאה במנחה- ניצול העובדה שיש לאנשים יותר זמן לטובת לימוד תורה ציבורי של כולם ביחד.
(אם אתה מעוניין להרחיב עוד בנושא ישנו שיעור מאוד מעניין של הרב סולובייצי´ק בנושא, שהופיע בספרו ´שיעורים לזכר אבא מרי´).
אני מקווה שהתשובה אכן ענתה על שאלתך ואתה מוזמן להמשיך ולהרחיב בנושא.
רק טוב,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com