קושי בהחלטה על בן זוג.

שלום רב,
שלב ההיכרויות מלווה במקרים רבים בחיבוטי נפש בהתלבטויות קשות ומטרידות, ובמקרה שלך הדבר מובן ונורמאלי. לא אוכל כמובן להחליט במקומך, מה גם שאינני מכירכם, אולם שני עניינים עילנו לבדוק:
א. כתבת שאינך מרגישה כלום כלפיו, והדבר טעון ברור. האם כוונתך לכך שאינך מרגישה רגשות אהבה, או שאת מרגישה אדישות וחוסר עניין משותף עד כדי זרות. חשוב להבהיר שאין הכרח להרגיש בשלב כזה אהבה בוערת וניצוצות בורקים, אך כשמערכת היחסים מתקדמת, חשוב להרגיש שיש לך רצון עז למדי להיפגש איתו ולהיות בקרבתו. אם אינך מרגישה זאת כלל, גדולה הסבירות שזה לא זה.
ב. בתור אמות מידה להתאמה ביניכם ציינת כדוגמא: שנינו ממשפחות טובות". נתון זה ודומיו אינם הגורמים הקובעים את התאמתכם. חשוב לבדוק עד כמה יש ביניכם מכנה משותף אמיתי. באיזו מידה ישנה התאמה ביניכם באורחות החיים ובצורת המחשבה ושאין פערים גדולים מדי בהשקפות העולם (אם כי פרט זה האחרון אינו תמיד קריטי). חשוב להרגיש שבן הזוג מבין אותך, מגלה התחשבות ורגישות כלפי דבריך ורצונותיך, שאין בו עודף של ביקורתיות ולא שמץ של תוקפנות, ושבחברתו נחשפים צדדים חיוביים של אישיותך ולא שליליים, וכן להיפך.
ג. האם יש התקדמות מהפגישות הראשונות לאחרונות או לא?
לאור התשובות לשאלות הללו עליך להחליט. זה יהיה לגיטימי בהחלט אם תחליטו להיפגש פעמיים שלוש נוספות, שכן לא כדאי לסיים את הקשר עם ספק גדול המכרסם בלב שעשית טעות כשסיימת אותו. מאידך, את עדיין צעירה, ואם בעבור עוד שתיים-שלוש פגישות לא תרגישי התקדמות, אינני רואה סיבה להתעקש ולמשוך את הקשר עוד ועוד, רק בגלל שפלונית חושבת שאתם מתאימים, ועל הנייר יש התאמה מסוימת.


אני מאחל לך שתזכי לקבל את ההחלטה הנכונה, ולהקים בית נאמן ומלא אושר.
כל טוב והרבה הצלחה,
רונן לוביץ