שאלה
שלום רב,
אני מתפלל מנחה בעבודה במניין שמתקבץ מעובדי הסביבה. מטבע העניינים הקריאה מאד מהירה ואני מתקשה להתפלל מתוך כוונה (ז"א לחשוב על מה שאני קורא ועל המשמעות שלו) ולעמוד בקצב.
שאלותי הן:
1. עד כמה חשוב העניין (או לחלופין- עד כמה זה בעייתי לקרוא מהר ולא להספיק לחשוב על כל מילה שאני אומר- בשביל שאספיק לעמוד בקצב הקריאה של הציבור)?
2. אם הציבור הגיע לקדיש ואני עדיין מתפלל (אשרי יושבי ביתך, או תפילת 18, או ווידוי, או עלינו לשבח שלפני קדיש יתום)- מה הדין? האם עלי להצטרף אליהם, או להפסיק בתפילה אבל לא להצטרף, או להמשיך בתפילה כרגיל?
האם לצורך העניין יש הבדל בין חלקי התפילה השונים (ז"א למשל שאסור להפסיק תפילת 18 או ווידוי אבל צריך להפסיק אשרי יושבי ביתך או עלינו לשבח)?
והאם יש הבדל אם אני העשירי במניין או שיש יותר מעשרה?
3. גם בווידוי הציבור מתקדם יותר ממני, וכך יוצא שאני מגיע לי"ג מידות קצת אחרי כולם. האם מותר לי להתחיל בי"ג מידות קצת אחרי כולם (ז"א למשל שהם כבר בה' ה' אל רחום וחנון ואני רק מתחיל את ויעבור ה' על פניו ויקרא) או שדיני במקרה זה כמתפלל יחיד ועלי לדלג על י"ג מידות?
תודה וישר כוח!
תשובה
שלום
א.העניין הוא קריטי במהות המצווה, וללא כוונה לא יצאת ידי חובת תפילה. לכל הפחות בשלושת הברכות הראשונות.
ב.להמשיך בתפילת שמונה עשרה כרגיל. ובקדושה שלהם תפסיק ותהרהר את המילים של קדושה או קדיש. אם אתה באשרי, תפסיק ותענה, וכן בווידוי. גם אם אתה עשירי אל תענה באמצע תפילת שמונה עשרה.
ג.נחשב כאמירה בציבור ואין צריך לדלג
כל טוב