קדושת החיים

על פסוק "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם" (בראשית ט - ה). שאלו המפרשים מדוע הפסוק כפול "מיד האדם מיד איש אחיו", ולשם מה התוספת של אחיו. וכתב הכתב - והקבלה, "נראה לי כי יש שני אופני רציחה. אם לרעת הנרצח לנקום נקמתו ממנו או לקחת ממונו וכדומה, ואם לטובת הנרצח כשהוא משוקע בצער גדול ויבחר מוות מחיים, כאבימלך שאמר לנער שלוף חרבך ומותתני, וכשאול לעמלקי עמוד עלי ומותתני. על שני אלה דבר הכתוב, על ההורג לרעת הנרצח, הנעשה רק מפחותי בני אדם, יאמר "ומיד האדם", כמו שקרא לאנשי דור הפלגה לפחיתותם "אשר בנו בני האדם". ואל השני הנעשה לרצון הנרצח ולטובתו, אשר גם איש המעולה במדרגה וגם כשהוא מאוהבי הנרצח ידמה כי מצוה הוא עושה להמיתו כדי להשקיטו מצער, על זה אמר "מיד איש אחיו", שהוא איש, עומד במעלות נפשיות, וגם הוא אחד מאוהביו. ויזהיר קרא בין שופך דם האדם לשנאתו, בין לאהבתו, עד כאן דבריו"
כלומר אסור לתת לפגוע בגוף הן לרעתנו והן לדבר שנראה כטובתו של האדם