צניעות מול דרך ארץ

שלום לך שואלת יקרה,

קודם כל רציתי להביע הערכה עצומה על היכולת לאזור אומץ וגבורה ולהחליט שאינך הולכת בדרך קלה ופשוטה, אלא בוחרת בשינוי מהותי, מאתגר ולא קל באורח החיים. לא כל אחד ואחת יכולים לבצע את המהלך שאת עשית ובעז"ה עוד תמשיכי בעתיד.

אני גם שמח על כך שהשינוי שעשית מעורר אותך לברר נושאים חשובים ואינך נותנת להם לחלוף מעליך.

גם אצל הרב קוק התעוררה השאלה ששאלת והוא שם לב לכך שיש סתירה בין שני ערכים עליונים וחשובים כשלעצמם: ערך הצניעות וערך הכבוד לזולת. מצד אחד, כותב הרב, אנו מוצאים את מידת דרך ארץ כיסוד בניין לעולמנו התורני, ומשום כך היא קודמת לו, ומאידך מידת הצניעות מגבילה את יכולת ההתרחבות של הכבוד והאהבה לכל בני האדם. כלומר היה ראוי לכאורה שהציווי "ואהבת לרעך כמוך" לא יעשה הבחנות בין המינים וכמו שאת מתייחסת בחום ובחיבוק לחברתך, כך גם תתיחסי לחברך.

אך ישנו ערך עליון יותר: מידת הצניעות. הצניעות מכריעה את הכף ודוחה את מידת דרך ארץ ממקומה. מעלת הצניעות גדולה כ"כ וגורמת לתועלת של קדושה רבה במציאות כולה, ועל כן כשיש סתירה בין שתי המידות הללו, מידת הצניעות גוברת. ובלשונו של הרב:

"מידת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש, יגרמו (אותם דברים טובים) לפרוץ במידת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחומרי. מידת האהבה והידידות... היתה ראויה להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מידת דרך ארץ ממקומה" (מידות הראיה - מידת הצניעות).

כמובן שאין הכוונה לבטל לגמרי את יחס הכבוד והדרך ארץ. אם בחור עולה לטרמפ, לדוגמא, והוא נמנע מלומר שלום או תודה בגלל הצניעות, ודאי שאין זה מוסרי ולא נכון. יש להתיחס בכבוד הראוי, אך לא להרבות בשיחה או בכל דבר העלול לפגום בצניעות.

אם ברצונך להעמיק בעניין הצניעות ומעלתה, תוכלי למצוא באתרנו מספר רב של תשובות העוסק בנושא. אני ממליץ לך לעיין בספר "כתנות אור" השופך אור רב על מהותה של הצניעות מצד שורשה הפנימי.

שהקב"ה יהיה בעזרך בהצלחת הדרך שבחרת, נשמח לעזור לך בכל תחום!

בברכה,
איתי.
itaituch@gmail.com