שאלה
שלום כבוד הרב,
בספר יחזקאל בפרק ל"ג פס' י"ב נאמר:"ואתה בן אדם אמור אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו..."-יש הבהמשך שמדובר עוד על זה שצדיק ברגע שהוא עושה רע אז כבר צידקותו לא עומדת לו אך ברגע שרשע חוזר בתשובה הכל נמחל לו,זה נראה כביכול לא צודק שבאים כ"כ לקראת הרשע ושאם הצדיק חוטא אז ישר עוונותיו עומדים לו..??
תשובה
שלום וברכה!
יש כאן יסוד גדול והוא ענין של אחריות וגדולה. ככל שאדם גדול יותר ומזוכך יותר הוא נושא ביתר אחריות על מעשיו, הרי אנשים לומדים ממנו והוא מהווה דוגמה, לכן ברגע שצדיק עושה מעשה רע הוא פוגם הרבה יותר מאשר רשע העושה אותו המעשה והקלקול גדול יותר פי כמה וכמה. זו הסיבה לדרישה מוגבר מצדיק. לעומתו מרשע אין ציפיות מי יודע מה והוא חי רק מרחמיו של הקב"ה בגלל הכלל שהקב"ה לא חפץ במות המת, אלא בשובו מדרכו, לכן הקב"ה נותן הזדמנויות ולא דורש הרבה מרשע. אך כמובן אין מה לשוות בין חלקו של צדיק בעולם הבא לבין חלקו של רשע גם זה שתיקן את מעשיו, אך לא הגיע למדרגה של צדיק (הרי אם הוא הגיע למדרגה זו, אז הדרישה ממנו אותה דרישה כמו מצדיק שלא היה רשע אף פעם וגם יש לו חלק הרבה יותר גדול בעולם הבא כיוון שהוא צדיק אע"פ שהוא טעם טעמו של חטא ובכל זאת פרש ממנו).
מקווה שעזרתי.
בברכה,
חיים דב בריסק