שאלה
שלום כבוד הרב!
ההשתלבות שלנו בחיים מעורבים עם הציבור החילוני, גורם לפעמים להתנגשויות בין הרצון הטוב להשתלבות בציבור הזה לבין קיום ההלכה.
לדוגמא:
·שימוש באינטרנט מתנגש עם שמירת העיניים (לפחות) .
·עבודה משותפת חושפת אותנו לבעיות של לשון הרע אם לא יותר מזה.
·הרצון הטוב לזכות את ציבור הנשים ברחיצה נפרדת (עם מצילה) גורם לבת דתיה להשתתף בקורס מעורב למצילים.
איפה עובר הגבול ? מתי ניתן להכניס את עצמינו למצבים בעיתיים מצד ההלכה ?
אני מניח שהתשובה תהיה שונה בהתיחסות לציבור, ולפרט ובאיסורי דאוריתא, דרבנן ומנהגים.
אשמח לקבל תשובה מפורטת כולל מראה מקומות ודעות שונות (אם יש).
בברכה
שמואל
תשובה
קשה לענות תשובה מפורטת כבקשתך.
באופן כללי שאלת גבולות הכניסה לחברה הכללית היא מן הקשות ביותר.
צדקת ששימוש באינטרנט למשל, עלול להיות בעייתי. מי שחש שיש לו קושי גדול בשימוש באינטרנט, יתכן שעליו להמנע מכך.
האפשרות להיות מעורב, תלויה בכח פנימי לא לוותר על האמת שלנו. ברור למשל, שכל פתיחות לעולם צריכה להיות במסגרת ההלכה.
מצד שני, נכון הוא הדבר שהמגמה הדתית הכללית אינה צריכה להיות להתרחק מן העולם, אלא להיות חלק ממנו.
אנו אומרים בתפילה: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. יש חשיבות מיוחדת לכך שעם ישראל לא יפולג, שנמשיך לפגוש את כל חלקי העם. כדי לעמוד בכך איננו יכולים ואיננו רוצים להסתגר.
על כן יש לבדוק כל נושא ונושא לגופו, וכל אדם ואדם לגופו, ולהחליט מהי המדה הראויה של מעורבות מול הסתגרות.