שאלה
כבוד הרב שלום, יש לי מספר שאלות להפנות אליך בנוגע לפרשיות בתנ"ך:
א) מה הרווח בין שני משפטים שביניהם יש פרשיה סתומה?
ב) מה הרווח בין שני משפטים שביניהם יש פרשיה פתוחה?
ג) במספר תנ"כים יצא לי לראות סוג נוסף של סימוני פרשיות ואלו הן:
פרישה פתוחה- {פ}
פרשיה סתומה- {ס}
סוף שורה בשירות מסוימות- {ר}
שורה ריקה, בד"כ בסוף ספר- {ש}
האם לכבוד הרב ידוע משהו על שני הסימונים האחרונים שנמצאו כלא נפוצים כל כך? והאם הם נחוצים בספר תנ"ך תקין וכשר?
תשובה
שלום לך
יש להבחין בין ספר תורה כשר לבין ספרים מודפסים.
בספר תורה כשר חייב להיות רווח בין הפרשיות של לפחות 9 אותיות, בין פרשה פתוחה ובין פרשה סתומה. ההבדל הוא שלאחר רווח זה ממשיכים באותה שורה או בשורה חדשה.
פרטים נוספים תעיין בשו"ע יו"ד סימן ערה העוסק בכך.
בתנ"ך מודפס אין שום חובה לציין או לסמן פרשיות.
וכולם כשרים לקריאה.
בעבר היה מקובל לסמן באות פ או ס
כיום, בתנ"כים שהודפסו בארץ ישראל, מקובל להדפיס ברווח בדומה לספרי תורה.
לתשומת לבך - תנ"כים וחומשים רבים הם עדיין צילומים של הדפסות מלפני קום המדינה שנעשו באופן לא מדוקדק.
אני יודע על כ 4 סוגי תנ"כים שנדפסו ומדקדקים בדברים אלו. בינהם תנ"ך קורן ותנ"ך ברויאר.
בברכה דוד לוי
098987548