שאלה
בעזרת ה' בשבוע הבא אני אתחיל את השירות הלאומי שלי. החופש הזה יצא שהיה לי המון זמן לעצמי וברוך ה' התחזקתי והתקרבתי לה' הן באמונה בו והן בתפילה וכו'.. השירות הלאומי שלי הוא עבודה של כל היום בערך משבע וחצי בבוקר ועד שמונה בערב ואני מפחדת שבתוך השגרה הזאת כל מה שעבדתי עליו בחופש ילך לאיבוד.. שלא יהיה לי זמן ואני אזלזל בתפילות ובברכות.. פחות אדבר עם ה' ופשוט אתרחק ממנו.. אני לא רוצה את זה! אני רוצה כל הזמן להיות קשורה אליו! אני יודעת שזה תלוי המון בכוח הרצון שלי שאם אני ארצה באמת אז אני אוכל להשקיע בזה זמן.. אבל אני עדיין מפחדת ורציתי לדעת אם יש איזו דרך או לפחות עצה שבה אני אוכל לא להתרחק מה' וכמובן להתקרב אליו כמה שיותר..
תשובה
אשריך צדיקה!
ירבו כמותך בישראל
אין שום סיבה שתחששי כך, אם את "רוצה כל הזמן להיות קשורה אליו!" זה מה שיהיה, אין סיבה שלא.
אל תחששי ואל תיראי כי זה לא יקרה, נכון בחיי השיגרה קצת יותר קשה להרגיש את ה"זיקוקים" של התפילות הברכות והאמונה, ולכן יש את הזמנים יוצאי הדופן- ראש השנה, יום הכיפורים ועוד, מאלו אנו לוקחים את העוצמות הגדולות ומורידים אותם לחיי השיגרה.
כך גם את תעשי תקחי מהתקופה הטובה שבה היית, ומהתקופות או המועדים הנפלאים שעוד עומדים לפניך, את העוצמות הגדולות שיוצאות מפנימיותך ותחברי את חיי השיגרה אליהן.
שפע ברכה והצלחה
לצדיקה כמוך אין מה לחשוש
שנה טובה