שאלה
בס"ד
שלום רב,
יש לי בעיה.. כל פעם שאני יוצאת לפגישה עיוורת אני ישר לא מעניינת גם אם הבחור נחמד מאוד ויש שיחה זורמת. העניין הוא שאני ישר פוסלת על פי מראה חיצוני. זה שיטחי ומגיעל אבל אני לא מצליחה לרצות אפילו לנסות לפתח קשר.
יצאתי למספר פגישות אחדות אך אני לא מרגישה נוח עם המצבים האילו וחוץ מפגישות עיוורות אין לי איך להכיר בחורים.
היה לי קשר עם בחור שבאמת לא היה נראה טוב אך כל כך אהבתי אותו וזה לא הפריע לי כללץ
עכשיו אני לא יודעת איך לפתוח את הלב ולנסות לצאת עם בחור שלא ממש נראה לי בעין?
תודה וסליחה על אורך השאלה..
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ספקות תמיד יש ותמיד יהיו עד הרגע שבו מחליטים.
ומרגע ההחלטה אז מתחילים בהכנות לקראת חתונה והקמת משפחה.
זה נשמע קל וברור.אבל עד שמגיעים להחלטה יש צורך "להתבשל" הרבה זמן ולבחון ולבדוק ולברר ולהסתפק ולחשוב ולדון ולהתייעץ ולצאת לעוד פגישה ועוד פגישה עם הבחור.
זה לוקח המון כוחות מהאדם ולעיתים זה לוקח זמן אבל בסופו של תהליך ההשקעה משתלמת.
זה נכון שיש לך יכולת חברתית לזרום קדימה ולפתח שיחה קולחת וזה גם נכון לומר שזה יכול לקרות לך עם כל אדם אבל את צריכה לחפש את אותו אדם שהוא החצי השני שלך!!! את החצי הזה צריך לחפש לעומק ולאוך ולרוחב עד שמוצאים.
ואיך יודעים שזה זה?
אנא עייני בתשובתי ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=22702
ובקישורים שם.
צריך להתפלל להשם ולבקש סייעתא דישמיא.
התפילה להשם היא לא רק פניה להשם שיעזור לך אלא גם פניה לעומק התת מודע של הנפש [לרצות להצליח.]
בהצלחה,
עוזיאל
.