שאלה
אני כל שנה במוצאי כיפור סובל מבעיה שאני מרגיש שלא הצלחתי ביום הדין. שלא בכיתי מספיק, שלא כיוונתי מספיק בתפילה, שלא בקשתי סליחה ממי שצריך. בקיצור שאכלתי אותה ושמי יודע מה נגזר עלי. ואז אני כבר משלים עם זה שאני צריך ללכת לכתוב צוואה ר"ל ואני לא מרוכז ועצבני. זה עובר מתי שהו אחרי סוכות שאני אומר לעצמי זהו א"א יותר לשנות מה שיהיה יהיה לא אכפת לי.
והשאלה איך יוצאים מההרגשה הזו. הרי בכל שיחות המוסר אומרים לנו שאוי לנו מיום הדין ושאין אף צדיק ושכולנו חוטאים וכו'. אז מה עושים?
תשובה
ב"ה
שלום.
1)אם אתה רואה שזה קורה לך כל שנה אז מידי שנה בשנה תתכונן היטב ליום כיפור .
ההכנות לכיפור הם לא רק עבורך אלא עבור כולנו וזה בעצם כל השנה ובמיוחד 40 יום לפני כיפור. שאז "המלך בשדה" ויש זמן בנחת לטהרת הנפש וטהרת הרוח וטהרת הנשמה בכל מה שקשור ביחסים שלך עם בני אדם ובמה שקשור ביחסים שלך עם הקב"ה .
2)הרגשה כזו ניתן לנטרל ע"י כך שתלמד היטב את התפילות של יום הכיפורים [לפני יום הכיפורים] ואז במהלך התפילה ביום הכיפורים תתכוון היטב בתפילה וזה יגרום לך ק'ורת רוח ונחת וישרה עליך עוצמה וישרה עליך ביטחון בקב"ה שאמר כי "עיצומו של יום הכיפורים מכפר"
ומיד אחרי יום הכיפורים אל תתן לעצמיך מנוחה אלא תתחיל[ מיד] בעשיית ובניית הסוכה כי אם תלך מחיל אל חיל לא תתן זמן לעצבותצ ולעצבנות לשרות עליך.
אחי ,דע לך כי העשייה של בניית הסוכהכ והעיסוק עם הפרטים הטכניים וקניית 4 המינים ובישול לכבוד החג וכ"ו וכ"ו הם גבוהים יותר מאשר יום הכיפורים!!
כי אז אתה צריך לבטא את הרוחניות של יום כיפור ולתרגם את זה ל"הלכה למעשה" .לבנות סוכה בשמחה! בנחת רוח בנועם בלי לכעוס ובלי להתעצבן זה מבחן וניסיון שאתה צריך לעמוד בו.
ולכן הידיים הם גבוהות יותר מהנקודה הכי גבוה בגוף האדם -הראש. [יש משהוא גבוהה יותר מאשר הראש!] וזה העשייה !!!!!!!!!!!
ואם תפעל ותיצור ותעשה אז תתמלא בשמחה ובטוב לבב.
חזק ואמץ,
עוזיאל
.