סתירות מדע ותורה

שלום לך.
השאלה ששאלת היא שאלה חשובה מאוד. עד כדי כך חשובה שהיא העסיקה אפילו את גדולי ישראל, שנתנו עליה כמה כיוונים בסיסיים שכולם נכונים ובכולם צריך להשתמש, כל אחד במקום המתאים לו.
כיוון אחד אומר שמותר לחז"ל לטעות. ייתכן שרופא יאמר על מחלה מסוימת שהיא מסוכנת מאוד, ממש מצב קריטי, ועל פי זה רב יכריע שמותר לחלל שבת, ולאחר מכן רופא אחר, מומחה יותר, יאמר שדברי הרופא הקודם היו שטות והבל, כי הוא בכלל לא מקצועי. ייתכן גם שהרופא השני יאמר שאכן, אותו רופא אמר דברים מאוד נכונים לפי כל הכלים שהיו לו, אבל באמצעות מכשירים משוכללים יותר היה אפשר לברר שאין במצב כל סיכון. האם הרב טעה? לא! הוא הוטעה. הרב מומחה בתחום שלו, שזה תחום ההלכה, והוא פסק בתחום הזה בצורה נכונה על סמך הנתונים שסיפקו לו. הנתונים שסיפקו לו לא היו נכונים. כך גם חז"ל – הם הסתמכו במקומות מסוימים על חכמי הטבע שהיו בדורם וציטטו אותם. אין זה מפחית מגודלם של חז"ל בתחום המומחיות שלהם, תחום התורה, אם חכמי המדע שבדורם הטעו אותם.
תשובה שנייה אומרת שחלק מדברי חז"ל אינם כלל ברמה הפשוטה. חז"ל בוא לרמוז, לדוגמא, שאין שני ימים שהם שווים לגמרי אחד לשני. יש חלונות ברקיע כמספר הימים כי כל יום העולם מתגלה מזווית אחרת, שונה, שאיננה זהה ליום הקודם. אין כל ספק בדבר שיש בזה אמת רוחנית גדולה. האמת הרוחנית הגדולה הזו נאמרה במשל, ואנחנו, שלפעמים קוראים את המשל בלי להבין את הנמשל, לא מבינים שחז"ל לא באו לומר באמת את המציאות הטבעית, אלא מציאות רוחנית, שאיננה נראית לעין, והיא אכן קיימת ובה דבריהם אכן מדויקים.
הכיוון השלישי, שגם בו יש אמת וגם בו צריך לדעת להשתמש, הוא כיוון שאומר שעם כל הכבוד למדע, גם הוא עוד לא כל כך סגור על עצמו. כל כמה שנים יוצא מדען חדש באמירה חדשה של גיל העולם על פי מחקרים מבוססים, ובכל זאת המדען הבא מוצא שהמחקר הקודם לא היה מבוסס. . . אז עם כל הכבוד למדע, לא תמיד הוא מספיק סמכותי כדי להקשות על אחרים. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il