סכין בשולחן - אכילת זיתים - בשר ודגים

בס"ד

1- מותר. ויש נוהגים להמנע מאכילת זתים כיון שזה קשה לשכחה. ואלה שאוכלים משתדלים לאכול אותם עם שמן זית שמועיל לזכרון וביחד הם לא מזיקים.

2- יש סיפור על אחד שבעת ברכת המזון לקח סכין והרג את עצמו מרוב צער על חורבן בית המקדש. על מנת שאתה לא תעשה כמוהו - אמרו לך להוריד את הסכין. ואם תאמר: זה לא נראה לי כל כך מציאותי שאני אהרוג את עצמי בגלל שאין בית מקדש. - זה עצמו בעיה קשה. שאתה לא כל כך כואב את החורבן. בקיצור עצם הוצאת הסכין תביא אותך למחשבה על צער חורבן הבית.
כמובן שיש עוד טעמים פנימים לכך, והעיקר הוא ששולחן הוא כמו מזבח ואת המזבח לא בונים על ברזל. שנועד לקצר ימיו של אדם. בעת האוכל זה לא שייך אבל בעת ברכת המזון שמביאים ברכה לעולם - לא מתאים להביא סכין לשולחן.

מכאן תלמד גם לברכה ראשונה שעל פי הקבלה, לא יברך כשאוחז המאכל בסכין מתכת, או שאוחז סכין מתכת בידו.
כמו כן על פי הקבלה, רצוי לא לברך כאשר אוחז המאכל במזלג מברזל. אם רק המזלג בידו מותר לברך. מזלג מכסף, פלסטיק, זהב וכדומה - מותר.

3- כי באכילת בשר ודג יש סכנה. ואע"פ שחכמי המדע עוד לא מצאו מה הסכנה. אבל אם חכמינו אמרו - דבריהם נאמנים עלינו.